תנאי הח"כים מהציונות הדתית לתמיכה בחוק הפטור מגיוס | פרסום ראשון

המשא ומתן בין נציגי החרדים לבין היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון על חוק הפטור מגיוס נמשך - ובעוד הפערים בין דרישות הייעוץ המשפטי לבין דרישות החרדים נראים גדולים, חברי סיעת ״הציונות הדתית״ גיבשו בשבועות האחרונות רשימת תיקונים לחוק - שנדרשים מבחינתם כדי לתמוך בחוק. ל"היום" נודעו הסעיפים העיקריים שדורשים הח״כים המתנדנדים.

עד כה, הוזכרו כמתנגדים פוטנציאליים מתוך הציונות הדתית השר אופיר סופר, שהתנגד במסיבת עיתונאים פומבית לחוק הנוכחי; ח״כ מיכל וולדיגר, שאמרה כי ״לא תצביע לטיוטת החוק כפי שהונחה״ ובנוסף ציינה: ״הילדים שלי נלחמים, החתן שלי נפצע - לא אצביע לחוק שלא יביא לגיוס אמיתי״; וח״כ משה סולומון, שאמר שהציג בדיוני הוועדה ״קווים אדומים״, ומשיחות עם חברי הועדה עולה כי יהיה קשה להביא אותו לתמיכה בחוק.

ראשית, שאלת הגדרת "מיהו חרדי". על פי הצעת החוק הנוכחית של ביסמוט, חרדי יהיה כל מי שלמד במשך שנתיים לפחות ב״מוסד חינוך חרדי״ בין הגילאים 18-14. היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, עו״ד מירי פרנקל-שור, כתבה בחוות הדעת שלה נגיד סעיף זה כי ״יש לשקול לצמצם את ההגדרה - כך ששנות הלימודים במוסד חרדי יהיו קרובות יותר למועד הגיוס בפועל״.

זאת, בדומה לעמדת נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור, שקבעה כי ההגדרה המוצעת ״עלולה להביא למצב שאדם שפרש מאורחות החיים החרדיים יחשב לחרדי בעת גיוסו - ומעוררת קושי הן במישור מספר המתגייסים והן במישור של השגת תכלית החוק״.

בנוסף, הציונות הדתית דורשים תיקונים בסעיף הסנקציות האישיות. לדברי פרנקל-שור, ״הסנקציות האישיות הן אחד היסודות הליבתיים של החוק, אך יש לבחון עד כמה בכוחן לצמצם את אי-השוויון בנטל מבלי לפגוע בזכויות. השנים הראשונות לאחר העברת החוק קריטיות לבחינת האפקטיביות שלו, ולכן יש לבחון האם נכון לפרוס את הסנקציות על פני שלוש שנים, כפי שמוצע בנוסח החוק״.

פרנקל-שור המליצה לשקול שלילת הטבות נוספות, ובהן גם הטבות בארנונה; לבחון העלאת גיל סיום הסנקציות - למשל העלאת הגיל שבו תסתיים שלילת תקציבי המעונות למשתמטים מעבר לגיל 26, מתוך הבנה שדווקא בגילים מבוגרים יותר הסנקציה משמעותית יותר; וציינה כי שלילת רישיון הנהיגה חלה רק על הוצאת רישיונות חדשים, ולכן עשויה להיות לא אפקטיבית.

עוד המליצה לשקול שילוב גורם משפטי בוועדת החריגים, וכן לבחון את הצבת נציג ועד הישיבות בוועדה כממליץ בלבד - ולא כחבר מן המניין.

לבסוף - דרישה נוספת שעלתה בדיונים היא חיוב מוסדי לאחוזי גיוס - כלומר שהסנקציות על הישיבות יוטלו במקרה של אי עמידה ב-100 אחוזים מהיעדים, ולא במקרה של אי עמידה ב-75 אחוזים, כפי שהוצע בנוסח החוק של ביסמוט.

גורם בכיר במפלגות החרדיות הגיב לפרסום: "הסוגיות הללו על השולחן - אפשר לדון בהן".