"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יועמ"שית הכנסת תוקפת: "חוק ההסדרים חורג מכל אמת מידה"

עו״ד שגית אפיק פרסמה מכתב חריף לקראת תחילת הדיונים בכנסת • היועמ"שית מתריעה מפני הכללת רפורמות נרחבות ושנויות במחלוקת בהליך מזורז • לדבריה, היקף החוק והאיחור בהנחתו עלולים לפגוע באופן מהותי בעבודת הכנסת ובהליך החקיקה

,עודכן
0השמעה
הכנסת מצביעה על חוק ההסדרים. צילום: אורן בן חקון

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מציגה את חלוקת הדיונים בחוק ההסדרים בין ועדות הכנסת - ובמקביל מותחת ביקורת חריפה על חברי הכנסת שהובילו הכללת סעיפים שלדבריה נעדרים זיקה ישירה לתקציב המדינה, באופן חריג וחסר תקדים. הדברים נאמרו במכתב ששלחה אפיק לחברי הכנסת, לקראת תחילת הדיונים בחוק.

רה"מ בנימין נתניהו בדרכו להצבעה על התקציב // בני דקל

במכתבה קבעה אפיק אמות מידה להליך החקיקה של חוק ההסדרים, וציינה כי השנה לפיצול החוק בין ועדות הכנסת יש "משמעות עצומה לעבודת הכנסת". לדבריה, אופן ניהול הדיונים והשיבוץ לוועדות השונות עשוי להשפיע באופן מהותי על יכולת הכנסת למלא את תפקידה הפיקוחי והחקיקתי.

חוק ההסדרים, המכונה גם "חוק ההתייעלות הכלכלית", משמש את הממשלה להעברת רפורמות כלכליות רחבות היקף במהלך חקיקה מרוכז, באמצעות הצמדתו לתקציב המדינה. מנגנון זה מאפשר העברת רפורמות שנויות במחלוקת תוך קיצור שלבי החקיקה וצמצום ההתנגדות הפרלמנטרית. לאורך השנים נמתחה ביקורת על החוק, בטענה שהוא פוגע במעמדה של הכנסת ומחזק יתר על המידה את כוח הממשלה.

יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

עבור שר האוצר בצלאל סמוטריץ', חשיבות חוק ההסדרים גבוהה במיוחד, ובפרט בשנת בחירות. העברת רפורמות כלכליות מרכזיות עשויה לאפשר לו להציג הישגים משמעותיים לציבור, על רקע סקרים שאינם מחמיאים לו ומצביעים על קושי פוטנציאלי לעבור את אחוז החסימה.

אפיק ציינה עוד כי הצעות חוק ההסדרים הונחו על שולחן הכנסת באיחור ניכר, אך למרות זאת משרד האוצר לא צמצם את היקפן, כדי למתן את הפגיעה בעבודת הכנסת. לדבריה, "מדובר בהוכחה מסוימת לכך שטיוטת נוהל העבודה אינה מתייחסת לשאלה מה אמור להיות היקפו של חוק ההסדרים בשנת בחירות - והאם הוא משמש כ'כלכלת בחירות'".

סמוטריץ' בדיון התקציב,צילום: אורן בן חקון

בסיכום מכתבה כתבה אפיק כי הצעת חוק ההסדרים כוללת מספר רב של רפורמות מבניות מקיפות וארוכות טווח, שחלק לא מבוטל מהן מעורר מחלוקת ציבורית משמעותית. לדבריה, לגבי חלק מהרפורמות לא ברור היקף וטיב עבודת המטה הממשלתית שקדמה להן, ובמקרים אחרים אף קיימת התנגדות מצד המשרד הממשלתי שאמור ליישם אותן. אפיק הזהירה כי הכללת מספר רב של רפורמות מסוג זה הופכת את חוק ההסדרים לפלטפורמה שעלולה לפגוע באופן מובנה בהליך החקיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר