הכנסת חוגגת 60 והארכיון חושף: הדרמות והמשברים בחנוכת המשכן

ט"ו בשבט בישראל הוא לא רק חג לאילנות, אלא גם יום ההולדת של הכנסת במשכנה הנוכחי. במלאת 60 לטקס החנוכה, ארכיון הכנסת חושף את המסמכים המספרים איך הפכה ירושלים לזירת האירוע הבינלאומי הגדול בתולדות המדינה, שכלל רכבת אווירית של עשרות ראשי מדינות, קרב על הזמנות, כיסאות שהוברחו מהעיר רחובות, משבר דיפלומטי שנפתר ברגע האחרון - ונטישה דרמטית של דוד בן־גוריון.

זה קרה ב־30 באוגוסט 1966, כמעט שנה לפני איחוד ירושלים. 44 ראשי מדינות הגיעו לטקס, וזה כמובן לא עבר בשקט. בעיתונות הערבית קבעו שמדובר במעשה תוקפנות, סוריה הביעה מחאה, וגם הליגה הערבית טענה שהמטרה היא "להפוך את עיר הקודש לבירת הציונות - תוך הפרת המלצות האו"ם".

אין כיסאות בירושלים

בדפים המצהיבים שבארכיון הטקס אפשר למצוא את ההכנות הקפדניות: עיפרון דק שרטט את המיקומים המדויקים, ארבע חזרות מלאות של הטקס נערכו, ובתוך זמן קצר קרוב ל־6,000 הזמנות לאירוע נחטפו.

אבל אז התברר שבירושלים אין מספיק כיסאות, אז המוח היהודי מצא לו פתרונים: ממכון ויצמן שברחובות הושאלו עוד אלפי כיסאות. אבל גם אז לא היו מספיק מקומות: בלשכת יו"ר הכנסת, קדיש לוז, נערמו אינספור מכתבים. התברר שהכל מבקשים מקום במסיבה הכי טובה בעיר, כשהדלתות נפתחות לבית המחוקקים החדש של ישראל.

אחד מהפונים, שגם קיבל בסוף את ההזמנה המיוחלת, היה לא אחר מאשר יחיא דהבני, העגלון המיתולוגי של הרצל, שליווה את חוזה המדינה בסיוריו בארץ ונחשב לאיש סודו.

המנחה: חיים יבין

העיתונאי הצעיר חיים יבין, כעשור לפני שהכריז על "המהפך", היה זה שהנחה את הטקס, שלווה בלא מעט דרמות: בין היתר, הכנסת החדשה היתה כמעט ריקה, בלי רהיטים, תמונות או תחושת בית. אבל הדרמה האמיתית היתה שקטה, ולא ידועה עד היום. דוד בן־גוריון, אז ראש ממשלה בפנסיה וחבר כנסת מהאופוזיציה, הוזמן לטקס, אבל לא זכה לשאת בו נאום. הוא הגיע לקבלת הפנים, וחמש דקות לפני שהטקס התחיל קם ונטש את כיסאו, בלי יותר מדי רעש וצלצולים.

אבל זה לא היה המשבר הדיפלומטי היחיד: שתי בעלות הברית הכי חשובות של ישראל באותה תקופה, בריטניה וצרפת, דרשו שנציגיהן יהיו הנואמים הזרים. האווירה התחממה, וכדי לפתור את המשבר נשלף פתרון מהבוידעם.

שר החוץ אבא אבן הגה מהלך מבריק: מי שנבחר לשאת את הנאום המרכזי מטעם האורחים היה נציג איסלנד. הנימוק: היא מייצגת את הפרלמנט העתיק בעולם. יו"ר הפרלמנט האיסלנדי נשא נאום מרגש על אלפיים שנות גלות ונדודים שהגיעו לקיצן בבניין הזה. במקביל, נציג חוף השנהב דיבר בשם הפרלמנטים הצעירים.

למה ברחוב רוטשילד?

באי משכן הכנסת בוודאי שאלו את עצמם במהלך השנים למה הרחוב המוביל למשכן נקרא רוטשילד. מתברר שבנו של הנדיב הידוע, לורד ג'יימס דה רוטשילד, תרם 6 מיליון ל"י לבניית המשכן. כאות תודה נערכה ארוחה חגיגית למשפחת רוטשילד, שבה הוגש "מרק מלכותי וצלע עגל מזוגג בנוסח הצייד".

יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, יוזם אירועי ה־60 למשכן, שנחשף למסמכים ההיסטוריים, אמר: "עולה מן המסמכים שטקס חנוכת משכן הכנסת לא היה רק מעבר לבניין קבע, אלא רגע שבו מדינה צעירה פתחה את בית המחוקקים שלה בפני העולם. רבים מהאורחים הגיעו ממדינות שעצם נוכחותן בירושלים היתה אמירה חזקה בפני עצמה.

"מאז ועד היום הכנסת היא המקום שבו מתנהל הוויכוח הישראלי, לעיתים סוער ולעיתים כואב, אך תמיד מחויב לדמוקרטיה ולריבונות. האבן הירושלמית שעליה נאמר 'יש אבנים עם לב אדם' מספרת את סיפורם של האנשים והנשים שכיהנו ועבדו במקום שעליו מאה דורות של יהודים יכלו רק לחלום".

2,000 מבקרים ב־40 מתחמים

יותר מ־2,000 מבקרים, ובהם חיילים, שוטרים, שורדי שואה, תלמידי בתי ספר וגנים מכל רחבי הארץ, ישתתפו היום באירועים לציון 60 שנה לכנסת במשכנה הנוכחי. 

במשכן ימתינו למבקרים מר וייל וגברת שאגאל - שני רובוטים חדשים שהצטרפו לצוות המדריכים של מרכז המבקרים. במשכן הוקמו כ־40 מתחמי הפעלה לכל הגילים, ולהקת סטלה מאריס והגיטריסטים גלעד ארגס וכפיר אוחיון יופיעו וינגנו על במת טרקלין שאגאל.

כיאה לחג האילנות, תתקשט הכנסת בכל טוב הארץ. גולת הכותרת תהיה דמות בגובה שלושה מטרים של חוזה המדינה הרצל, כולה מפירות ומירקות.

עוד תיחנך תערוכה ארכיאולוגית שתציג אוצרות מלפני 2,000 שנה. וכמו בכל יום הולדת, יקבלו המבקרים "שקית הפתעה" עם "סוכריות כנסת" וסיכה כהומאז' לסיכה שקיבלו 6,000 המוזמנים שהגיעו לחנוכת המשכן לפני 60 שנה.

מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי: "אחרי שנתיים של מלחמה תתחדש מסורת 'הבית הפתוח', ולמבקרים הרבים בכנסת מצפה שפע של אירועים".