ח"כ שמחה רוטמן מ"הציונות הדתית", הפך בשלוש שנים לסמל של המהפכה המשפטית. רוטמן, רק בן 45, שמוביל קו תקיף לשינוי במערכת המשפט, רדיקלי אף יותר מזה של חברו לקואליציה שר המשפטים לוין - מתיישב לריאיון עם "היום" במלאת שלוש שנות כהונה סוערות.
הוא מספר על ההצלחה הגדולה, לדבריו, בקידום הרפורמה ("200 אחוז ממה שציפיתי"), הביקורת שלו על מערכת המשפט ("בג״ץ השאיר את הממשלה עם שתי ידיים ורגליים קשורות מאחורי הגב"), וגם על הירידה של הציונות הדתית בסקרים - ברקע משבר חוק הפטור מגיוס.
למה הציונות הדתית כל כך נמוכה בסקרים?
"הסיבה פשוטה: אנחנו בזמן עשייה, ולא עסוקים בקמפיין. ההישגים של המפלגה, בכלכלה, בהתיישבות, וגם שלי, אם יורשה לי, בכל הנוגע לתיקון מערכת המשפט, הם מדהימים. אנחנו עושים דברים מדהימים והציבור רואה ומתחילים לראות את המספרים הולכים וגדלים, אבל אין ספק שהמספר צריך להיות הרבה יותר ביחס להישגים שלנו".
הזכרת את ההישגים בכלכלה, אבל בסוף עדיין יקר פה מאוד.
"המדדים מראים שהצלחנו לצמצם את האינפלציה ולהוריד את מחירי הדיור. מדינת ישראל צריכה להודות לסמוטריץ': לא היו פה ארבע שנים של פעילות משקית רגילה, לצד מלחמה עצימה ואתגרים גלובליים. העובדה שאחרי כל המשבר הזה ממשלת ישראל לקחה אחריות על הפינוי מהצפון ומהדרום, יוקר המחיה נמוך מהציפיות - היא הוכחה שבשנים הכי קשות לכלכלה היא הייתה בידיים טובות".
האם תרוץ במסגרת "הציונות הדתית" בבחירות הקרובות? יכול להיות שתרצה להיות משוריין בליכוד, בתור מתפקד לשעבר?
"אני ב'ציונות הדתית'. יש ספינים שרצים, אפילו סיפרו לי שסקרו אותי בליכוד. אבל אני תומך בבצלאל (סמוטריץ'), ואני לא מבין מה מקור השמועות שאעזוב את המפלגה".
יש סיכוי שתרוצו שוב עם בן גביר? ועם עופר וינטר או דמות אחרת בימין?
"העיסוק בפוליטיקה מפלגתית בשלב הזה, כשנותרו עוד כמה חודשים לבחירות, הוא לא נכון. אנחנו צריכים להתעסק עכשיו בעשייה. ובשורה התחתונה, זה לא הזמן לעסוק בקמפיין פוליטי".
בסוף, התוכנית של הרפורמה המשפטית כמעט לא עברה. מההבטחות הגדולות ב-4 בינואר 2023 כמעט ולא נשאר כלום שבאמת אושר סופית. למה נכשלתם? מה כן תצליחו להעביר בקדנציה הבאה?
"תראה, יש את מה ששר המשפטים לוין הבטיח, ויש את מה ש'הציונות הדתית' הבטיחה. אני מוכרח להגיד שהעברנו הרבה יותר ממה שציפיתי שנעשה בקדנציה אחת, בטח כשאני לוקח בחשבון שנתיים של מלחמה. תראה למשל את גולת הכותרת של הפעילות שלי בחודשים האחרונים: פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זה לא היה בתוכנית של יריב (לוין), וכנראה שבחודש הקרוב נעביר את זה. כך גם בשינוי אופן המינוי של נציב תלונות הציבור על השופטים, כשבזכותו הוכנס לראשונה אדם לא מהקליקה, השופט אשר קולה. אז איפה אתה סופר את ההישגים? אנחנו הבאנו דברים שלא היו בתוכניות, אבל הגיעו מהתפיסה של תיקון מערכת המשפט".
אבל עילת הסבירות למשל נפסלה.
"כשבג"ץ ביטלו לשיטתם, בחוסר סמכות, את צמצום עילת הסבירות, הם אמרו בצורה ברורה: 'חוקי היסוד לא מחייבים אותנו'. כך, הלגיטימציה שלהם ירדה לתחתית והם כרתו את הענף שעליו הם יושבים. בשנייה שהם עשו את זה, הטאבו שהיה על אמירה שאפשר להפר פסיקה של בית משפט אם היא מנוגדת לחוק, פשוט נשבר. מאמירה של שולי המחנה, כל ראשי סיעות הקואליציה חתמו על מכתב שאומר פחות או יותר את זה (ביחס לבג"ץ פיטורי בן גביר). בג"ץ ראה את זה והתקפל, לפחות בינתיים. אם הם יבחרו לעשות משבר חוקתי - אנחנו כבר שם. בלי הרפורמה לא היינו עם ההישג התודעתי הזה, כי בית המשפט הראה שגם על החלק הכי קטן ברפורמה, כמו הסבירות, הוא מוכן לבוא עם D-9 על שאריות הלגיטמציה שלו".
לא מיניתם שופטים לעליון, לא עברה פסקת ההתגברות.
"סליחה, מינוי שופטים לא היה בתוכנית של לוין. אבל שינוי שיטת בחירת השופטים, שאמרתי שהיה רחוק ממה שצריך היה להיות, הוביל לזה שהשופטים מאבדים את הווטו שלהם והכוח עובר לידיים של העם, קואליציה ואופוזיציה, בניגוד לשקר. ואם אתה שואל אותי - הציבור היום לא קונה את הפייק של מתנגדי הרפורמה, כי הוא רואה איזה חוקים מאוזנים אנחנו מעבירים. הושטנו יד לפשרה, ולמרות שהאופוזיציה ברחה, חוקקנו את פשרת סערת-לוין, למרות שיכולנו להעביר כל חוק".
אתה מתחמק מהשאלה על מינוי שופטים. אתה בעצמך מודה שמי שקובע את הלך הרוח של בג"ץ הוא מי שנמצא בו.
"אתה צודק לחלוטין. אם בג"ץ ושופטיו לא היו בהתנהלות אופוזציונית למדינה וקצת לעצמם, הם היו מגיעים להסכמות, כמו כל קודמיהם. בדיעבד, אני שמח שהם לא עשו זאת, כי עם הקיצוניות של יצחק עמית, היינו אולי מקבלים מינוי או שניים שמתאים ללוין, אבל כתשלום היינו מקבלים שופט מגה-סופר-פרוגרסיבי. לכן הפשרה שלנו תוכל להביא אנשי אמצע, מאוזנים ומקובלים. לצערי עומדים בצד השני אנשי אופוזיציה חסרי אחריות, שמוכנים לשרוף את הבניין על יושביו, העיקר לא להיכנע".
נכון שלגיטימציה זה הדבר הכי חשוב לבית המשפט. אבל את האזרח הקטן מטריד יותר השירות שלו מהמערכת, שהוא פשוט גרוע. הליכים נגררים שנים.
"רק שינוי פרסונלי בבית המשפט יביא לשיפור השירות. אין מחסור בבית המשפט בתקנים, זה שקר. אגב, מילאנו את התקנים בשלום ובמחוזי. בסופו של דבר העניין זה ראש המערכת. ביטול הלכת אפרופים למשל, שהעברתי בוועדת החוקה ביוזמת השר לוין, מבטל את פסיקת בג"ץ ויוצר ודאות בדיני החוזים. בזכותו יש שחרור של פקקים אדירים בדין האזרחי, כי מעכשיו לאנשים אין סיבה להגיש תביעות מיותרות על חוזים. אני מקדם גם חוק להגבלת משך הזמן של חקירה ומצמצם את העומס בדרכים נוספות".
אבל בסוף זה לא רק זה. התיקים נמשכים פה שנים על גבי שנים.
"אתה צודק. אבל הבסיס להכל, זה שופט שמרן. אתה יודע למה? כי שופט אקטיביסט פותח אלף סוגיות שלא קשורות אליו. כשהכללים ברורים וחד משמעיים, גדר המחלוקת האפשרי מצומצם. אם הוא שמרן שיפוטי, לא אכפת לי מהעמדה הפוליטית שלו בין אם הוא שמאל או ימין קיצוני. שופט שמרן עובד לפי חוק ולפי תקדימים, ולא כופה את עמדתו על המציאות. ברגע שהכל עמום, פועלים על סטנדרטים: צריך שיהיה 'ראוי', שיהיה 'סביר'. זה אומר שאין ודאות משפטית. שופט בערכאה הראשונה שלא רוצה שההחלטות שלו ימוסמסו בערעור, נמנע מלתת הכרעות. זה מביא לעיכובים אדירים. לא חסרים שופטים פה".
אבל לא נכון שתתרכזו קודם בהורדת עומס, לפני שאר השינויים?
"כל הקוסמטיקה לא תעזור. אם אני מביא שופט אקטיביסט, הוא מייצר עומס ל-20 שופטים. כל שופט שמסרב לעבוד לפי החוק מעריך את הדיון באינסוף".
אחת הביקורת הגדולות נגדך היא ההתנהלות בוועדת החוקה, בין היתר למשפחות שכולות, משפחות חטופים ואנשי מקצוע. אתה מבין את הביקורת הזו? היא מוצדקת בעיניך? היית יכול לנהוג אחרת?
"ודאי שיש פעמים שיכולתי לנהוג אחרת. אבל הרוב המוחלט של הביקורת זה חלק מקמפיין. קח למשל את מועצת אוקטובר - ארגון שבמקום לייצג משפחות שכולות עסוק בלייצר פייק ופילוג. ראית את זה בעצמך כשהם נתנו דיווח שקרי על ישיבה שהתנהלה אצלי בחדר. הייתה פעם אחרת שבן משפחה של חטוף הגיע לעשות פרובוקציה והתפרץ. אני לא שופט אותו, אבל עצרתי את הישיבה, כי הוא התפרץ בזמן שמשפחת חטוף אחר דיברה. הייתי אמור לאפשר לו לתקוף אותם? היו צריכים שמונה אנשי משמר להוציא אותו מהחדר, והוא תקף אותם פיזית והם נפצעו. גם את זה ניסיתי לעשות תוך שמירה על הכבוד שלו. בסופו של דבר, כיו"ר, יש לי משימה לעשות את התפקיד שלי. כשבתקשורת יוצאים להפסקת פרסומות בזמן ראיון עם משפחה, זה בסדר, אבל כששמחה רוטמן נאלץ להפסיק דיון כדי לקדם חקיקה לטובת כלל המדינה - זה רוע לב ואטימות?"
יש אירועים שאתה כן רוצה לבקש עליהם סליחה?
"היו פה פעמים שהוצאתי אנשים באופן מוצדק, או שקטעתי. היה פה נכה צה"ל שנפצע לא מזמן והתפרץ בוועדה, ואמרתי לו שאני חייב להוציא אותו. קטעתי אותו ואמרתי לו: 'לא צועקים אצלנו בוועדה, לא מעניין אותי מי אתה'. אני נהגתי בסדר, אבל אחר כך ניגשתי אליו וחיבקתי איתו. אמרתי לו שאני מצטער שהייתי צריך לעשות את זה. חובתי שיהיו פה דיונים בוועדה, ושגם משפחות ידברו וגם לנצל את הזמן שאזרחי ישראל נתנו לי כדי לחוקק. הלב באמת יוצא אליהם, אבל יש לוועדה עבודה לעשות. אני אשמור על כבודה של הכנסת גם אם אני אהיה הבן אדם האחרון שיעשה את זה. אני לא אתן שיחריבו את הבניין הזה. אני אומר גם למשפחות שכולות: אם אתם תגידו שלא יהיה דיון, אם תנסו להלך אימים עליי או על המשמר, אתם תוצאו ותורחקו מהבניין. וזה לא משנה לי כמה אני מזדהה עם הכאב שלכם, כי יש קווים של כבוד שחייבים לשמור עליהם בבניין הזה".
ומה לגבי היחס לאופוזיציה, שטוענת שאתה חוצה כל גבול ביחס ולא מאפשר לה פתחון פה?
"אני משתדל להיות מאוד הוגן כלפי האופוזיציה, אבל כשאני מזהה פיליבסטר אני עוצר את זה. יש חברי כנסת שבאים לפה כדי שנוציא אותם. האצבע שלי לא קלה על ההדק. האופוזיציה במצוקה מאוד גדולה. הם חשבו שהממשלה תיפול תחת הלחץ הציבורי. הם התייאשו כבר והם מעריכים שגם אחרי הבחירות הם לא יצליחו. אז הם מתוסכלים. ובסוף הדיונים פה פוריים - החוקים יוצאים שונה מאוד מאיך שהם נכנסים, וגם הצעות של האופוזיציה מתקבלות לעיתים".
יש לא מעט, בעיקר כמובן באופוזיציה, שרואים בך "סמל" של פילוג. אתה מבין למה אתה נתפס כזה? אתה חושב שזו תדמית הוגנת?
"בסוף, לא רק שזו לא תדמית הוגנת, יש רקורד. אני נותן גם לאופוזיציה רקורד, מחוקק איתם חוקים ויוצא מגדרי עבורם. לא מגיעים ל-104 חוקים בלי האופוזיציה. אם לאופוזיציה היה בדל של רצון לקדם משהו מוסכם מהרפורמה לא בכיפוף ידיים, זה היה קורה".
בדיעבד אתה מתחרט על ההתנהלות שלך בחודשים לפני 7 באוקטובר?
"היו הרבה מאוד התבטאויות בקואליציה, גם שלי, שהיה אפשר לוותר עליהם. גם על דברים שהוצאו מהקשרם, אני מוכן לקחת אחריות, כמו שאמרו שאני 'מזלזל בפחדים' או שאמרתי ששופטי בג"ץ "בורים ועמי ארצות". אלו אמירות שלא נאמרו או הוצאו באופן בוטה מהקשרם, אבל גם על זה אני מוכן לקחת אחריות. כשיש שריפת יער של אלפי דונמים, ומישהו זורק אליה גפרור, זה לא בסדר. אבל מי שמסתכל על האירוע ואומר שזה בגלל הגפרור - הוא פשוט טועה".
אז האופוזיציה שרפה את היער?
"הושקעו בו חצי מיליארד דולר בשלטי חוצות, הפגנות, מחאות. יש שנאה מטורפת בקבוצות מצומצות בעלות הרבה כוח והשפעה במדינת ישראל, ובסוף, כמו במלחמת הכוכבים, 'פחד הוא הדרך לצד האפל. פחד מוביל לכעס, כעס מוביל לשנאה ושנאה מובילה לייסורים'. זה לא משנה מה אומרים להם, כמה ראיות סותרות אותם, אותה קבוצה מצומצמת פשוט עיוורת מרוב פחד ושנאה".
וההפגנות?
"על הסטנדרט שהפך להיות לגיטימי, לחסום כביש, לשרוף את איילון, לתקוף פיזית נבחרי ציבור, חתומה יו"ר האופוזיציה גלי בהרב-מיארה, שאמרה שאין הפגנה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי. 'הפגנה אפקטיבית' זה שאתה תשמיע את קולך. לא להציק, לא לרדוף, לא לפגוע בתפקוד הממשלה. ואני יודע שגם הם מבינים את זה, כי שמרדכי דוד עשה את זה, הם פתאום הבינו שלחסום אנשים זה לא הפגנה. זה אלימות".
מי לדעתך אשם יותר ב-7 באוקטובר - הממשלה או בית המשפט העליון?
"הממשלות ב-20-30 שנה האחרונות אשמות בגיבוש הקונספציות: אוסלו, ההתנתקות, הפרוטקשן לחמאס. לבוא ולהגיד שהממשלות אשמות, יש בזה הרבה אמת. אבל אם מסתכלים על מהלכים ארוכי טווח, בג"ץ אשם. כי פרוטקשן לחמאס מקטאר זה איום ונורא..."
אתם הייתם שותפים בקואליציה שהעבירה את הכסף.
"ועצרנו הרבה מאוד ממנו, למרות שלא מסובבים את הספינה ביום אחד. אבל שוב, אם בג"ץ שם את ממשלות ישראל לדורותיהן במקום שהוא לא יכול לעצור את החשמל לעזה, לשים ארטילריה מסביב לרצועה או למנוע כניסה של קרובי משפחה של אנשי חמאס כדי להפעיל לחץ - כי בג"ץ לא מרשה לי ואומר לי שזה לא סביר, אז בית המשפט לקח לי את כל האפשרויות להילחם. הוא הותיר בפניי הממשלות את כיבוש הרצועה באופן מלא, או את העברת הכסף מקטאר, כי כל אפשרות אחרת נפסלה, אז הממשלה אכן לא בסדר. אתה יודע למה היא לא בסדר? כי היא הייתה צריכה להגיד לבג"ץ 'עד כאן - אני לא מקשיבה לך בנושאי ביטחון לאומי'. הרי ברק חתום על האמירה - 'דמוקרטיות נלחמות עם יד אחת קשורה מאחורי הגב'. אבל בג"ץ לא הסתפק ביחד אחת, הוא קשר לממשלת ישראל שתי ידיים ואת שתי הרגליים מאחורי הגב. כל מה שנשאר לממשלה זה לבוא לקטאר ולהגיד: 'תנו קצת כסף לחמאס, כדי שהוא לא יפציץ אותי'. זה עוד הוכחה שהיה צריך לקדם את הרפורמה מזמן".
בג"ץ מנע ממדינת ישראל הישגים בזמן המלחמה?
"אני לא יודע. זה אחד הדברים שוועדת חקירה תוכל לבדוק. אבל אני כן יכול להגיד שבוודאות, בגלל בג"ץ מנהל בית החולים שיפא שוחרר לעזה. אני יודע את זה בוודאות - חיברתי את כל החוטים".
מה דעתך על נוסח חוק הגיוס הנוכחי של ביסמוט? יכול להיות שבסוף הסיעה לא תצביע כגוש אחד - בטח נוכח ההתנגדות הרחבה, גם במגזר שלכם? אתה מעריך שהחוק בסוף יעבור?
"מדינת ישראל חייבת לקבל החלטה אסטרטגית בנוגע לשילוב החרדים בצבא, בכלכלה ובחברה, והחוק הוא רק חלק קטן מאוד מהסיפור הזה. אם אנחנו רוצים חיילים חרדים ולא רק עריקים חרדים, חייבים לייצר את התהליך המתאים, ועל זה נעמוד ונשמור מכל משמר בדיוני החקיקה. אני הבעתי את עמדתי בנוגע לחוק הגיוס - אבל אני אפעל בכנסת בהתאם להחלטות של כלל הסיעה. בינתיים, הדברים שאנחנו שומעים מחלקים בציבור החרדי וגם מחלק מגדולי התורה שלהם מקוממים מאוד. אך המטרה שלי כמחוקק היא לא להתקומם ולא להתקוטט, אלא להביא לשינוי אמיתי, שינוי עומק שיתכתב עם מגמות העומק שקיימות בציבור החרדי".
בעיניך החוק הנוכחי של קלנר לוועדת חקירה הוא חוק טוב? יש סיכוי שתספיקו להעביר אותו? מה אתה אומר למשפחות שמתנגדות לו ודורשות רק וועדת חקירה ממלכתית? יכולה להיות פשרה אחרת?
"ויש גם קול גדול של משפחות שאומר שיש להם אפס אמון בוועדה שיצחק עמית ממנה את כל חבריה. אז מה, אותם נמחק? בעיניי, אמירה שחברי הוועדה ימונו על ידי 80 ח"כים היא בחירה ראויה. בינתיים החוק היום מאפשר רק וועדה שכל חבריה ממונים בידי הממשלה, או שכל חבריה ימונו בידי עמית. שתי האופציות לא טובות בעיניי. ומה קורה אם האופוזיציה רק שוברת את הכלים? צריך לתת לזה מענה, אבל אי אפשר לנהל מדינה לפי שחקני וטו חסרי אחריות".
ואם בג"ץ פתאום אומר להקים וועדת חקירה ממלכתית, או לפטר את בן גביר?
"פשוט להגיד לא. אני מקווה מאוד שבבוקר שאחרי, שופטי בג"ץ מתפטרים, כי אם שופט נותן פסק דין שהממשלה אומרת לו לא, הוא צריך ללכת. אסור לקבל עבריינות של שופטים".
למה לא הצלחתם לפטר את היועמ"שית?
"הצלחנו. הממשלה פיטרה אותה. הממשלה הייתה צריכה להתעלם ממנה ומהפסיקה שביטלה את הפיטורים ולצערי לא עשתה זאת".
אתה מקדם חוק לביטול עבירת הפרת מרמה והפרת אמונים. אתה מבין איך זה נראה לציבור, שרואה עוד ניסיון לעצירת משפט נתניהו?
"כתבתי על ביטול העבירה הזו עוד ב-2018, לפני שהוגש כתב האישום, כי אני באמת חושב שזה מה שצריך לעשות. אובססיית נתניהו מחשיכה את העיניים של כולם - ביטול העבירה זוכה לקונצזוס אקדמי מימין ומשמאל. אומרים לי, 'אין בעיה, תעביר את החוק שנובע מעמדותייך שלא הסתרת, תעשה מה שאתה רוצה ותקבע שהבן אדם היחיד שיואשם בהפרת אמונים יהיה ראש הממשלה'".
אז יהיה מנגנון שייקבע שביטול העבירה לא יחול על נתניהו?
"אני לא אעסוק בהצעת חוק במשקפיים של אובססיית נתניהו שהשתלטה על התקשורת. אני אומר בצורה פשוטה: מעולם לא קיבלתי החלטה בשום נושא משפטי לפי השאלה אם זה טוב לנתניהו או לא טוב לנתניהו. אני לא יודע מה תהיה עמדת וועדת השרים וההתניות הקואליציונית, אבל בעיני הציבור השפוי - אובססיית נתניהו חייבת להיפסק".
אני אשחרר מ"האובססיה". רק שאלה אחרונה בנושא: מה עמדתך בסוגיית החנינה?
"אני תומך מאוד בחנינה, כי אם מערכת אכיפת החוק תחזור בה מכתב האישום, אני חושב שלמען הפיוס בעם יהיה טוב לתת חנינה לכל המעורבים בתפירת התיקים נגד נתניהו. זה נשמע בצחוק, אבל אני מתכוון לזה בשיא הרצינות. המשפט הזה רע למדינת ישראל, הוא גורם לה להיראות כמו רפובליקת בננות. כאשר ניהול ההליך גורם יותר נזק מאשר תוצאתו הצפויה. טוב שיש סמכות חנינה, ואם מערכת אכיפת החוק לא מתעשתת, טוב שהנשיא יציל את המדינה מהמשפט המיותר הזה".
יש לך ביקורת על שר המשפטים?
"אני בן אדם ביקורתי, ואני משמיע את הביקורת שלי בחדרים בה היא צריכה להישמע. גם כשאנחנו נשארים במחלוקת, אנחנו מבינים שאנחנו פועלים למען אותה מטרה. בעיניי, השיח של אנשים במחנה הלאומי, שמנסים לבנות לעצמם הון פוליטי על בסיס זריקת בוץ על אחרים בתוך המחנה, הוא בזוי, ואני משתדל לא לעשות אותו".
בקדנציה הבאה, אם זה יתאפשר, היית רוצה להיות שר המשפטים – או יו"ר הוועדה?
"תהיה לי התלבטות מאוד קשה. אם אני אהיה שר המשפטים, אני רוצה לוודא שיו"ר וועדת חוקה הוא איש שאפשר לעבוד איתו, ולהפך".
איך אתה רואה את סוף הסכסוך בהינתן זה שבבירור לא יהיה טרנספר מרצון ואפילו אחרי 7 באוקטובר עם ממשלת הימין על מלא לא הצלחנו להתקדם?
"ראית פעם תוכנית לטרנספר מרצון? אני לא ראיתי אף פעם תוכנית כזו. אם היו מייצרים מנגנון לעידוד הגירה, היו רבים שהיו רוצים זאת. גם היום הרבה מאוד אנשים עוזבים, גם ביו"ש וגם בעזה. זו דרך לצמצם את הסכסוך. בניגוד לאחרים אולי, אני חושב שיש אפשרות שערבים שחיים בין הים לירדן יחיו איתנו בשלום. ככל שיהיה פה רוב יהודי מוצק, אין בעיה גם לנושא זכויות ההצבעה, ולשיוויון אזרחי שקיים במדינת ישראל מהיום הראשון. אם אתה לא נותן לאנשים שקשה להם לחיות כמיעוט בישראל ללכת, הם מצטרפים לארגוני טרור ונהיים אויבים. ארץ ישראל היא שלנו, ואנחנו רואים מה קורה שאנחנו נוטשים אותה. שום דבר טוב לא צומח משם. אז כן, החזון הוא ריבונות מהים לירדן, ובעזרת השם עוד הרבה".
עד הפרת והחידקל?
"בעזרת ה' נזכה שיתקיים בנו הפסוק: 'כָּל־מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף־רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו