"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשל "עומס חריג": ועדת השרים לא תדון בביטול עבירות מרמה והפרת אמונים

הצעת החוק של אופיר כץ, שמחה רוטמן ומישל בוסקילה לא תעלה לדיון • ועדת השרים צפויה לעסוק בחוקים אחרים, בהם יוזמות בתחום האקדמיה, ההפגנות ובדיקות פוליגרף לעובדי משרד המשפטים

,עודכן
0השמעה
ראש הממשלה בנימין נתניהו באחד מהדיונים במשפטו. צילום: מרים אלסטר/פלאש90

ועדת השרים לחקיקה לא תדון בשבוע הבאבהצעת החוק לביטול עבירת מרמה והפרת אמונים, אף שהייתה אמורה לעלות לדיון כבר השבוע. הצעת החוק, שיזמו יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ מישל בוסקילה, נועדה לבטל את העבירה בטענה שמדובר ב"עבירת סל" בלתי מוגדרת, המאפשרת להאשים אנשי ציבור בשחיתות שלטונית. עם זאת, מדובר גם בעבירה שבה נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וביטולה היה מוביל לביטול כתבי האישום נגדו - למעט סעיף השוחד בתיק 4000.

בן גביר: חנינה עכשיו, צריך לנקות את הפרקליטות // יוני ריקנר

ברקע הדברים, בקואליציה מציינים כי כל חקיקה משפטית בימים אלו דורשת השקעת משאבים משמעותיים מצד הקואליציה, ובוודאי חקיקה מסוג זה. ועדת החוקה בראשות רוטמן מתמודדת עם עומס חריג של יוזמות, בהן פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הצעת ועדת החקירה של ח"כ קלנר ויוזמות נוספות. גם שלב ההכנה לקריאה ראשונה מחייב דיונים רבים, והעומס הקיים אינו מאפשר כמעט קידום של חוקים נוספים.

מנגד, ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בשבוע הבא בכמה הצעות חוק מעוררות מחלוקת. בין היתר, תעלה לדיון הצעת החוק "לחיזוק השקיפות הציבורית והפיקוח על האקדמיה" של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד. לפי ההצעה, המועצה להשכלה גבוהה תפוזר לאחר כל מערכת בחירות, ושר החינוך הנכנס ימנה מועצה חדשה במקומה, במטרה לקדם את "תפיסת העולם והשקפותיו של הציבור שבחר בו". בנוסף, תוכל הממשלה להיכנס בנעלי המל"ג ולפעול בנושאים המוגדרים כבעלי חשיבות לאומית באקדמיה, למשך תקופה של עד שלושה חודשים.

יוזם הצעת החוק. יו"ר הקואליציה אופיר כץ,צילום: אורן בן חקון

בנוסף, תדון הוועדה בהצעת חוק נוספת של יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שלפיה תיאסר חסימת "ציר חיוני" במהלך הפגנה. לפי ההצעה, חסימה כזו תגרור קנס של כ-75 אלף שקלים, ובנסיבות מחמירות אף קנס של כ-225 אלף שקלים. "ציר חיוני" יוגדר ככביש מהיר, כביש עירוני בעל תפוסה גבוהה, כביש המוביל למוסדות שלטון או כביש המוביל לבתי חולים. ההצעה תחול רק על הפגנות שהוכרזו על ידי המשטרה כבלתי חוקיות, ולא על הפגנות חוקיות.

הצעת חוק משפטית נוספת שתעלה לדיון היא יוזמתו של ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית, ולפיה עובדי משרד המשפטים - לרבות עובדי מחלקת ייעוץ וחקיקה והפרקליטות - יחויבו לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות. במסגרת הבדיקות יישאלו העובדים, בין היתר, על הפרת חוקים ותקנות ועל הדלפת מידע מסווג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר