"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרבות פריימריז: הצעת החוק שגורמת לפיצול ולמריבה בליכוד

ח"כ ניסים ואטורי מקדם הצעת חוק שתאפשר לבית המשפט החדש לעקוף את פסיקות בג"ץ • טוען: "עונה על המצב הבעייתי שאליו נקלעה המדינה" • גוטליב: "לא מתקנים עוול בעוול גרוע יותר"

,עודכן
0השמעה
ח"כ ואטורי. צילום: אורן בן חקון

חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד מקדם הצעת חוק יסוד חדשה להקמת בית משפט לחוקה, כך נודע לראשונה ל״ישראל היום״.

על פי הצעת החוק, מטרתה היא להקים בית המשפט לחוקה – שיפסוק "בכל נושא בו מתעוררת שאלת התאמתם של חוקים ופסקי דין של בית המשפט העליון לחוקי היסוד".

בית המשפט החדש יהיה מוסמך להכריע בדבר תוקפו של חוק - ובפרט, בשאלת חוקתיותו ועמידתו בקנה אחד עם חוקי היסוד. בנוסף, הוא ישמש כערכאת ערעור נוספת – וידון בערעורים על פסקי דין של בית המשפט העליון.

בית המשפט החדש יורכב על פי ההצעה מ-13 שופטים, וידון בהרכבים בני 9 שופטים לפחות. שלושה מהשופטים אמורים להיבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, שופט אחד שכשיר לשמש כדיין או רב עיר, בידי מועצת הרבנות הראשית, שופט אחד שיכול לכהן כקאדי (שופט מוסלמי), ושופט אחד שיכול לכהן כקאדי מד׳הב (שופט דרוזי).

בנוסף להם – הממשלה תבחר בהמלצת שר המשפטים חמישה שופטים, וסיעות האופוזיציה תבחרנה שניים נוספים.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, "מדינת ישראל נמצאת בעשור האחרון בצומת חוקתי הקורע את העם ונבחריו. מצד אחד - ממשלה וכנסת נבחרות שמבקשות לשנות סדרי עולם בנושאים מסוימים הקבועים בחלקם אף מיום הקמת המדינה, ומצד שני פסילה שיטתית או פרשנות חריגה מצד בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ", כתב ואטורי. "בית המשפט העליון מונע מונע שינויים אלו מסיבות רבות, בעיקר כאלו שלפי השקפתו וקביעתו נוגדים את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. חוקי יסוד אשר חוקקו בתחילת שנות התשעים והביאו למהפכה החוקתית – שחלקה המשמעותי היא התעצמות בג"ץ על חשבון נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה".

לדברי ואטורי, "הקמת בית משפט לחוקה עונה למצב הבעייתי שאליו נקלעה ישראל מבחינה דמוקרטית, בעיקר בשנים האחרונות בהן בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לקח לו חירות משמעותית ורחבה במיוחד, ללא סמכות, לפסול, לעכב או לפרש באופן הפוך לחלוטין, חוקים, תקנות, החלטות של הרשויות המחוקקת והמבצעת ובכך יצר מצב אנטי דמוקרטי, שיוצר פער בין מה שבחר רוב הציבור על ידי שליחיו בכנסת ובממשלה לבין המציאות״.

טלי גוטליב,צילום: יהונתן שאול

חברת סיעתו של ואטורי, ח"כ טלי גוטליב, התנגדה בנחרצות להצעתו. "לא מתקנים עוול בעוול גרוע יותר", אמרה גוטליב, "אסור להתבלבל. ככל שיהיה בית משפט לחוקה, הדבר הראשון שיבוטל יהיה חוק הלאום והדבר השני הוא חוק השבות. כל שעלינו לעשות הוא לקבוע בחוק יסוד השפיטה כי בג"ץ אינו מוסמך להתערב בעניינים צבאיים מדיניים ופוליטיים".

"הקואליציה באיבוד עשתונות"

גם באופוזיציה נשמעו התנגדויות. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), החברה בוועדה לבחירת שופטים (יש עתיד), אמרה: "הקואליציה באיבוד עשתונות. הם כבר לא יודעים מה להמציא כדי להתחמק מקיום מנהל תקין ואת הוראות הדין. אני מציעה להם להתחיל לפעול על פי החוק ולקדם חוקים שייטיבו עם האזרחים, ולהפסיק להתעסק בהמצאות ביזיוניות שפוגעות בדמוקרטיה הישראלית העדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר