"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הילד יזם חרם? זה גובה הקנס שייתכן שתידרשו לשלם

על רקע העלייה בניסיונות ההתאבדות בקרב בני נוער, הצעת חוק חדשה מגדירה "חרם חברתי חמור" כעבירה פלילית, ומגלגלת את האחריות לפתחם של ההורים שלא מנעו את הפגיעה • לפי ההצעה, בית המשפט יוכל לקנוס הורים שידעו ושתקו, ולחייב את הילד המחרים בתוכנית שיקום: "ילדים מתים סתם, הגיע הזמן לקחת אחריות"

,עודכן
0השמעה
הצלקות של מי שעברו חרם, והיעדר הענישה. צילום: .

חבר הכנסת ולדימיר בליאק מסיעת יש עתיד הגיש הבוקר (שלישי) הצעת חוק לצמצום תופעת החרמות בבתי הספר, הקובעת קנס כספי בגובה של עד 7,000 ש״ח להורים של ילדים מחרימים, או למחרימים מעל גיל 18, כך נודע למערכת ״היום״.

שון יפישין מספר איך אחיו הציל ילד שעבר חרם מהתאבדות

על פי הצעת החוק, תוגדר עבירה חדשה: ״חרם חברתי חמור על קטין״, שמשמעה ניתוקו של ילד ונידויו מקבוצה חברתית משמעותית, ״באופן יזום, שיטתי, מתמשך - תוך גרימת מצוקה גופנית או נפשית״. אם ייקבע כי הילד המחרים אכן ביצע עבירת חרם, הוא ישלם את הקנס. אם הוא קטין - הוריו ישלמו את הקנס, אם יתברר שידעו כי ילדם גרמו לחרם, או לא נקטו ״באמצעים סבירים להפסקת החרם או מניעתו״. בנוסף, בית המשפט יוסמך להורות על השתתפותו של הילד המחרים בתוכנית חינוכית, טיפולית או שיקומית.

בליאק מסר ל״היום: ״תופעת החרמות הפכה למכת מדינה. מאות נסיונות התאבדות של בני נוער בשנה. ילדים מתים סתם - ואין שום תכנית עבודה בנושא. הגיע הזמן שההורים ייקחו אחריות על המעשים של הילדים שלהם״.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, ״מערכת החינוך, ההורים והרשויות המקומיות מתמודדים עם היקף הולך וגדל של פניות הנוגעות לחרמות חברתיים, אך כיום אין מענה חקיקתי ברור ומספק לתופעה זו. החוק הישראלי אינו מגדיר חרם חברתי כעבירה עצמאית, ואינו מספק מסגרת נורמטיבית המבהירה את אחריות ההורים למעשי ילדיהם בתחום זה. הצעת חוק זו נועדה לסגור פער זה, ולהגדיר חרם חברתי שבוצע בידי בגיר או קטין כעבירה בחוק העונשין אשר בגינה יישאו באחריות, ואם היה המבצע קטין – אף הוריו במקרים מסוימים״, נכתב.

ולדימיר בליאק,צילום: אורן בן חקון

״בימים אלו גוברת המודעות הציבורית להיקפה ולעוצמתה של תופעת החרם החברתי בקרב קטינים. חרם חברתי אינו תופעה שולית, אלא מדובר בחוויה שעשויה לגרום לפגיעה נפשית חמורה, לאובדן תחושת שייכות ולערעור הביטחון העצמי של הילדים. ההשלכות של חרם חברתי לעתים תכופות מלוות את הילדים במשך שנים ארוכות, דבר המתבטא במגוון תחומי החיים, ולעתים לאורך כל חייה״, הוסיף בליאק.

״בתקופה האחרונה ישנה עליה חדה במקרי החרמות החברתיים. הורים וילדים מדווחים כי הצוות הבית ספרי לא מצליח להתמודד עם כמות המקרים וחומרתם, וילדים לעתים מגיעים למצב נפשי חמור, עד כדי אובדנות. בעת האחרונה התפרסמו מקרים של ילדים שהתאבדו בעקבות חרם חברתי שעברו. נתון זה ממחיש באופן חד את עוצמת הפגיעה ואת הצורך הדחוף בהתערבות מערכתית, חברתית ומשפטית״, סיכם בליאק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר