"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו צריך להיחקר בפרשת קטארגייט? זה מה שהישראלים חושבים

מחצית מהישראלים סבורים כי יש לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לבחון את מעורבותו בפרשה • רוב הציבור, 61%, מגדיר את פרשת קטארגייט כפרשה חמורה או חמורה מאוד • במקביל, 61% מהישראלים מעידים כי אינם סומכים על הממשלה, על רקע משבר אמון מתמשך בהנהגה

,עודכן
0השמעה
נתניהו ביום העדות ה-21 (ארכיון). צילום: יאיר שגיא

רוב הציבור בישראל רואה בפרשת "קטארגייט" פרשה חמורה, ומחצית מהישראלים סבורים כי יש לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לבחון את מעורבותו האישית בפרשה. כך עולה ממדד החברה הישראלית לחודש ינואר 2026 של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI).

סמוטריץ' על פרשת קטארגייט: "מזועזע, גם אם נתניהו לא ידע זו בעיה" // ועדת החינוך הלאומית

על פי ממצאי הסקר, 61% מהציבור מגדירים את "קטארגייט" כפרשה חמורה או חמורה מאוד. מתוכם, 44% סבורים כי מדובר בפרשה חמורה מאוד, ייתכן אף יותר מכפי שידוע לציבור בשלב זה, ו-17% נוספים מעריכים כי מדובר בפרשה חמורה, גם אם קיימת הגזמה מסוימת בתיאורה. מנגד, 17% מגדירים את הפרשה כמטרידה אך לא חמורה במיוחד, ו-13% סבורים כי אין מדובר בפרשה כלל.

בפילוח לפי השתייכות פוליטית ניכרים פערים בולטים בתפיסת חומרת הפרשה. בקרב מצביעי השמאל והמרכז קיים קונצנזוס רחב שלפיו מדובר בפרשה חמורה, בעוד שבקרב המזדהים עם הימין - רוב המשיבים סבורים כי אינה חמורה במיוחד או שאינה פרשה כלל. עם זאת, גם בתוך גוש הימין קיימים פערים: 59% ממצביעי הציונות הדתית רואים ב"קטארגייט" פרשה חמורה, לעומת 26% בלבד ממצביעי הליכוד.

גם בתוך גוש הימין קיימים פערים בתפיסת חומרת הפרשה. נתניהו וסמוטריץ',צילום: יונתן זינדל/פלאש90

בשאלת האחריות האישית של ראש הממשלה, 47% מהציבור סבורים כי יש לחקור את נתניהו כדי לבחון את מעורבותו בפרשה, שנקשרה ליועציו הקרובים. מנגד, 31% השיבו כי אין כל סיבה לפתוח בחקירה כזו, ו-11% סברו כי ייתכן שקיימת מעורבות, אך לנוכח המצב הפוליטי והחברתי עדיף להימנע מחקירה נוספת. 11% נוספים השיבו כי אינם יודעים.

הנתונים משתלבים בתמונה רחבה יותר של משבר אמון מתמשך בהנהגה. מדד ינואר 2026 מצביע על כך ש-61% מהישראלים אינם סומכים על הממשלה, לעומת 38% בלבד שמביעים בה אמון. במכון מציינים כי בהשוואה לשנתיים האחרונות נרשמה עלייה קלה בלבד ברמת האמון, אך לא כזו שמשנה את התמונה הכללית של רוב ציבורי שאינו נותן אמון בממשלה.

ד״ר שוקי פרידמן, מנכ״ל המכון למדינות העם היהודי הוסיף ״הפרשיות שנקשרו בסביבת ראש הממשלה צריכות להחקר ברצינות וללא משוא פנים. אבל יש להם גם היבט ציבורי משמעותי. בשגרה, וקל וחומר בימי מלחמה, קברניטי המדינה ומי שעובדים איתם צריכים לפעול בניקיון כפים ובמגבלות החוק אבל גם מתוך אתיקה בסיסית. לנוכח הפרשיה הזו, והחלטות נוספות, לא פלא שאמון הציבור בממשלה ממשיך להיות נמוך״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר