לפני כשבוע, כשדנו בוועדת החוץ והביטחון בסנקציות הכספיות על הפרות במסגרת חוק הגיוס, מיה אוחנה־מורנו ביקשה לדבר. "שני בניי משרתים בצבא", אמרה לנוכחים. "עלי לא חל חוק ההפרה, כי אם ילדיי לא מתגייסים, הם ייכנסו לכלא והם יתומי צה"ל. איך יכול להיות שמדינת ישראל עושה איפה ואיפה בין ציבור שלם?".
אלה היו דקות מזוקקות, נוקבות, שהפכו עד מהרה לוויראליות, ולא רק בשל המסר, אלא גם בשל הדוברת. מיה היא אלמנת הלוחם האגדי סא"ל עמנואל מורנו ז"ל, קצין בסיירת מטכ"ל שנהרג בלבנון באוגוסט 2006 והיה לראשון בצה"ל שעד היום לא ניתן לפרסם את תמונתו בגלל תפקידו הרגיש.
המשפחה הלוחמת איבדה ב־11 באוקטובר 2023 את רס"ר (מיל') איתי מורנו, אחיינו של עמנואל, שנפל בקרב, ומיה, למרות המחיר הכבד, שולחת גם היום את שני בניה לשירות ביחידות מובחרות.
"ההבדל ביני לכל אמא אחרת הוא שאני צריכה לחתום לילדיי שיתגייסו לקרבי", סיפרה השבוע כשנפגשנו. "לשמחתם, זו החלטה שקיבלתי כבר בשבעה על עמנואל. הסתכלתי על הבן הקטן ואמרתי 'אני מבטיחה שפחדיי לא ינהלו לך ולאחיך את החיים', ועמדתי בהתחייבות.
"להגיד שאני ישנה בלילה בשקט? לא. יכולתי להיות אם חרדתית, אבל סירבתי. זה לא אומר משהו על אמא במצבי שבחרה לא לחתום לבנה. גם אלה שלא חותמות - ילדיהן משרתים בצבא, כי אם לא הם ייכנסו לכלא. העיקר לשרת".
הדברים שאמרת בכנסת היו גם בשמו של עמנואל?
"ברגע שהתחתנו קיבלנו החלטות משותפות, ודברים שאני אומרת כיום הם מאוד שלנו. למשל, בכנסת דיברתי על חשיבות לימוד התורה כערך שעוזר בשדה הקרב - זה משהו שעמנואל ואני דיברנו עליו, אבל אני לא מדברת בשמו. אני כל כך מכירה אותו, שאני יודעת כי הוא היה רוצה שאדבר בשמי, משום שהוא סמך עלי. אני גם מאוד נזהרת, כי הוא לא פה כבר כמעט 20 שנה וכל כך הרבה השתנה".
לתקן ככל האפשר
מיה (52), חוזרת בתשובה, היא אישה מרשימה. שלוש שנים אחרי מותו של עמנואל היא התחתנה עם אלירן, וכיום המשפחה גרה במושב בעוטף עזה.
במשך שנים עמדה בצד עד שנכנסה למאבק הציבורי להחזרת הדר גולדין ז"ל ואורון שאול ז"ל, ומאז היא מנסה לשנות ולתקן ככל האפשר.
"אחרי שעמנואל נהרג, כשהרמתי ראש, הבנתי שאני צריכה לומר תודה גדולה לטייס שהסכים לנחות ולהביא את עמנואל וחבריו ארצה כדי שיהיה לי קבר", סיפרה. "מצאתי את דני שיפנבאור, קבענו תאריך, ושבוע לפני הפגישה הוא נהרג בתאונת מסוק ברומניה. את התודה מסרתי לאשתו יעל.
"הדבר גרם לי לומר 'אל תתמהמהי. אם יש משהו שאת רוצה לעשות, תעשי'. יצא לי לפגוש את שמחה גולדין באירוע לזכר עמנואל, והבנתי שאין לי זכות לעמוד מהצד כשלי יש קבר ולהם אין. התחלתי לקלוט איך המערכות עובדות וכמה חשיבות יש לקול האזרחי".
בימי המחאות וההפגנות הסוערות בנושא הרפורמה המשפטית מיה עמדה בראש מיזם "אנשים אחים אנחנו", שניסה להזכיר כי למרות המחלוקות אנחנו עם אחד, אבל כשעלה חוק הגיוס, שנגע בשורשים הכי מורכבים בחייה, החליטה שזה הזמן לזעוק.
"בניי, המשרתים כיום, למדו תורה. אחד מהם היה שנתיים בישיבה גבוהה והוא במסלול של סיירת גולני, בזמן שחברי כנסת חרדים עסוקים בלפטור את הציבור שלהם משירות. למה לפטור מישהו מעשייה למען הארץ? מי שלומד תורה יודע כמה היא קשורה לקיום מצוות, בטח אחרי המלחמה".
לומדים ונלחמים
הם חוששים שהגיוס ינתק אותם מעולם הדת.
"יש לי דין ודברים עם מי שמפחד משינוי. אני חוזרת בתשובה, האם אני רוצה שילדיי יחיו כפי שבחרתי? ברור. האחריות היא על כמה אני מספרת את הסיפור נכון ועמוק.
"אם אחשוש כי במקרה שהילד ילמד אנגלית, מתמטיקה וילך לצבא הוא יפסיק להיות דתי, אז כנראה הדת לא ריאלית, הזויה, או שהיא כת סגורה שלא נותנת מענה לחיים. אבל התורה נותנת מענה ענק לחיים. אני לא יכולה לפחד שהילד ילך לצבא ויהפוך לחילוני. אם זה הפחד, אז משהו לא עובד נכון".
מבחינתם מדובר בסוף העולם.
"זה באמת סוג של סוף עולם, אבל הם פספסו הזדמנות ענקית, כי ככל שייכנסו יותר דתיים לצבא כך יהיה להם מענה. לשבת בצד ולהגיד 'תסדרו לי ורק כשיתאים אצטרף' - אני לא קונה את זה, ואני לא נגד החרדים.
"אני מעריכה את הציבור החרדי, ויש מקומות שיש המון מה ללמוד ממנו, אבל העובדה שהם לא לוקחים חלק בשותפות שנקראת מדינת ישראל, שחלק ממנה הוא השירות הצבאי - מעלה שאלה מה הקשר שלהם לארץ הזו? ומי אומר שרק חרדי לומד תורה? יש לי אחיין, נשוי ואב לילדים, שמספר ימי המילואים שעשה הוא בלתי נתפס, והוא באמת תלמיד חכם, בעל הסמכה לדיינות".
הטענה היא שהם מגינים לא פחות מחיילים.
"הייתי מוכנה לדון על כך אם הייתי רואה את אלה שמגדירים את עצמם אנשי תורה יושבים בזמן צו 8 ולומדים ב'בין הזמנים' - כי בזמן שהם טיילו עם המשפחה החבר'ה שלנו המשיכו להילחם. אני גם מוכנה שיהיו איקס לומדי תורה, אבל הכמות הולכת וגדלה ומספר המשרתים קטן. מה הם יעשו בעוד 50 שנה - יקראו תהילים על הגדרות?"
בסוף זו פוליטיקה, דאגה לשלמות הקואליציה.
"זה לא מקודש, ולא משנה מי בקואליציה. לא רוצה שכך זה יתנהל. אם מדברים על אוטופיה, מבחינתי הכנסת היא בית המחוקקים ושם צריך לדון בדברים שדורשים תיקון. ברגע שבית המחוקקים דואג לאי־שוויון כזה, הוא צריך לשאול אם שלמות הקואליציה חשובה משלמות מדינת ישראל? מבחינתי, שלמות המדינה היא הכל.
"איך אדם שלומד תורה יכול לומר 'נמות ולא נתגייס', כשכל כך הרבה אנשים מתו כדי לשמור על ביטחוננו ועל ביטחונו? איך אדם שלומד תורה יכול לקחת טלאי צהוב ולמתג אותו כמשהו בין יהודים ליהודים? פוליטיקה היא משחק מכוער, ואני מאוד רוצה שהיא תשתנה".
השבוע, מעל דוכן הכנסת, רה"מ בנימין נתניהו דיבר על מתווה היסטורי. אמר שבתוך שלוש שנים 23 אלף חרדים יתגייסו לצה"ל. מיה לא קונה את ההצהרה.
"אני קוראת מספרים אחרים", היא אומרת. "כשמדברים על סעיפי החוק ומקשיבים לארגוני המשרתים, ששוחים בחומר, אלה לא המספרים. הרי יש את ההקלות האלה וההקלות האלה, וזה ממסמס את האירוע.
"אגב, אני חושבת שחל שינוי בחברה החרדית. יש את חטיבת חשמונאים ויש נשים שפועלות למען גיוס. להגיד שהשינוי יגיע במהרה? הוא לא, אבל הדיון לא נסתר מעיני הציבור החרדי ואני בטוחה שהוא מעלה שם שאלות".
הפוליטיקאים מנצלים את העובדה שאתם פראיירים ותשרתו בכל מצב.
"אנחנו הפראיירים שנמשיך להגיע ולהתגייס וכנראה נמשיך להצביע, וסמנטיקת הדיבור הזו מסבירה את הטעות. אם אדם שפועל לטובת המדינה נחשב לפראייר, אז משהו כאן לא בסדר.
"בזמנו עמנואל אמר 'אני לא בצבא בשביל ראש ממשלה כזה או אחר, אלא בשביל עם ישראל וארץ ישראל', ובעלי אלירן אמר לי פעם 'זה שמישהו התנהג אלי בצורה מגעילה לא יהפוך אותי לבן אדם פחות טוב'. אני אמשיך לשלוח את ילדיי לצבא ואת בעלי למילואים, ולצערי אני מעריכה שגם נכדיי ישרתו ואהיה גאה בהם, כי אני חושבת שזו הדרך הנכונה. מי שרוצה להגדיר אותי כפראיירית, שיגדיר".
לקדמת הבמה
ביום חמישי הקרוב, 15 בינואר, מיה וחבריה מארגנים את עצרת הגיוס הלאומית שתצא אחר הצהריים מגשר המיתרים בירושלים ותסתיים מול הכנסת. הם מקווים שההמונים יגיעו וישמיעו את קולם.
"בסוף, פוליטיקאי שמעביר חוק מסתכל לצדדים כדי לראות מה הציבור חושב", היא משוכנעת. "משהו כאן זועק. אם נצליח לעצור או לא, זה לא מה שימנע מאיתנו להשמיע קול, כי אם לא נשמיע לא יהיה שינוי וכולנו נמשיך להתלונן. אני בטוחה שקולות חדשים ייכנסו לשיח".
את רוצה להצטרף לפוליטיקה?
"עוד לא יודעת. זה לדיון אחר".
יש לי רושם שאת מיה מורנו - מייסדת, שותפה ומנכ"לית "הקומה הישראלית הבאה", עמותה שקמה לפני שנתיים וחצי כדי להשיב את הדיון על הערכים לקדמת הבמה - נפגוש בחיים הפוליטיים.
היא מודעת לכך שלפי המראה מחברים אותה מייד לציונות הדתית, אבל היא מדגישה שהיא נגד פוליטיקת הזהויות. אם כבר, אז היא הרבה יותר קרובה לנפתלי בנט, שהיה חבר ובצוות של עמנואל מורנו.
"יגידו 'את מדברת על אחדות ופועלת נגד החרדים', אבל זו אמירה של מישהו שלא מקשיב, כי אני לא נגד", היא מדגישה.
"אני חושבת שאין ברירה חוץ מללמוד לעבוד יחד ולייצר איזושהי ברית ציונית. אנשים על סקאלה רחבה שהארץ קשורה אליהם ואומרים שהיא של כולנו. מעבר לדיבור על מה אנחנו מסכימים, שזה קל, בואו נדבר על מה שאנחנו לא מסכימים, על גבולות גזרת השיח. ברגע שהם יוגדרו, הדיון יהיה פרקטי ורלוונטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)