אם יש מילה אחת שיכולה לסכם את השבוע שחלף על המפלגות החרדיות, היא - "כאוס". מה שהחל כעוד שבוע של חוק גיוס שגרתי, הסתיים בהתנגשות רב מערכתית: חרדים נגד הממשלה, אשכנזים נגד ספרדים, חסידים נגד ליטאים, וכולם ביחד נגד בית המשפט העליון.
חוק הפטור מגיוס: כל מה שצפוי לקרות בדיונים בשבוע הבא
כינוס רבנים נדיר ורב משתתפים התקיים ביום ראשון, שכל מטרתו הייתה אחת - למחות נגד חוק הגיוס ולסמן קו אדום בוהק. סביב שולחן אחד, במפגן אחדות שלא נראה זמן רב, ישבו דמויות מפתח בעולם החסידי והספרדי שאינן חלק מהמיינסטרים הפוליטי הישיר, אך השפעתן עצומה: הרב אלימלך בידרמן, הרב צבי מאיר זילברברג ורבי יעקב מאיר שכטר, לצד אדמו"רים ורבנים ספרדים בראשות הרב צדקה.
"להתנגד לכל הצעה"
ההחלטה שהתקבלה בסיום הישיבה הייתה חד משמעית: "להתנגד בתוקף לכל חוק גיוס מוצע". למרות שהכינוס אינו מחייב באופן ישיר את חברי הכנסת של יהדות התורה, הכפופים למועצות גדולי התורה שלהם, המסר נקלט היטב. המטרה הייתה לייצר לחץ כבד על מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שאמורה להתכנס בקרוב לאחת הישיבות הגורליות ביותר שידעה הפוליטיקה החרדית בשנים האחרונות.
גם בתוך אגודת ישראל, הרוחות סוערות. ישיבת מועצת הרבנים, שהייתה אמורה להתקיים ביום שני בירושלים, נדחתה ברגע האחרון ותיערך ככל הנראה בשבוע הבא. ההכרעה שתתקבל שם עשויה לחרוץ את דינה של הממשלה.
"חוק או מעצרים"
בכיר ביהדות התורה על כינוס הרבנים הקיצוניים אמר בשיחה עם "היום" כי "מי שנושאים בעול הם מנהיגי הדור שנותנים את ההוראות לחברי הכנסת. החוק לא קל לאף אחד, אבל ההחלטה תתקבל בהתחשב באפשרויות שעומדות על הפרק - החוק או המשך המעצרים". לדבריו, "כשיסיימו את הדיונים בוועדת חוץ וביטחון יוחלט ע"י מנהיגי הדור כיצד להצביע".
ביהדות התורה הציגו השבוע החרפה דרמטית בעמדתם מול ראש הממשלה נתניהו. המסר שעובר מלשכות חברי הכנסת החרדים ללשכת ראש הממשלה הוא ברור: הציפייה שהמפלגות החרדיות יתמכו בתקציב המדינה ללא פתרון לסוגיית הגיוס אינה ריאלית.
האמון נשחק
שר השיכון יצחק גולדקנוף הבהיר זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים בשיחות סגורות: "אין שום סיכוי שנצביע בעד התקציב לפני חוק גיוס. אפילו לא חשבנו להצביע על התקציב לפני הגיוס". הנרטיב הזה נאמר גם בדגל התורה, שהבהירה אף היא השבוע כי לא תיתן יד לתקציב ללא הסדרת מעמד בני הישיבות.
גורם בכיר ביהדות התורה מסר ל"היום" כי האמון בין המפלגות החרדיות לנתניהו נשחק משמעותית. החרדים מביטים בדאגה על אובדן המשמעת הקואליציונית בליכוד ועל חוסר היכולת של נתניהו לספק את הסחורה. "הייעוץ המשפטי לא איתנו, וזה ידוע, אבל הבעיה היא בתוך הבית", אמר הגורם הבכיר. "כשאמיר אוחנה מצביע על נישואים אזרחיים, ונתניהו לא מצליח לשלוט בחברי הכנסת שלו בנושאי הסטטוס-קוו, איך הוא מצפה לשלוט בהם ולהבטיח רוב לחוק הגיוס?".
לטענת החרדים, הם נותרו חשופים בצריח. מצד אחד שיתוק משפטי והיעדר גיבוי מהיועמ"שית, ומצד שני זליגה של חברי כנסת מהליכוד לעמדות ליברליות. המשוואה החרדית החדשה היא: אין התכנות להצבעה בעד התקציב בקריאה ראשונה, לפני שחוק הגיוס עובר.
השבוע נחשף ב"היום" כי יהדות התורה החליטה לא להצביע עם הקואליציה בשבוע הקרוב. הסיבה הרשמית אולי נשמעת אידיאולוגית, אך הסיבה האמיתית היא מאבק פנים-חרדי חריף בין גפני לבין דרעי. בלב המחלוקת עומד מינויו של חננאל שם טוב, איש ש"ס, לתפקיד יו"ר הוועדה הממונה למועצה הדתית בירושלים. גפני זעם על המינוי ועל כך שנתניהו לא התערב לטובתו כדי לבלום אותו. בישיבת סיעה סגורה התבטא גפני בחריפות חסרת תקדים נגד דרעי: "מעניין אותו רק ג'ובים".
"שונאי הדת מהאופוזיציה"
התגובה מש"ס לא איחרה לבוא, שר הדתות לשעבר מיכאל מלכיאלי, אמר בישיבת סיעת ש"ס,. "בחמישי בלילה האחרון, הוזעקתי לוועדת הכספים כדי לאפשר העברת 30 מיליון ש"ח לשיפוץ מקוואות", סיפר מלכיאלי לחבריו. "לתדהמתי, גפני ואנשיו חברו לשונאי הדת מהאופוזיציה ונשארו ערים כל הלילה רק בכדי לוודא כי חלילה לא יועברו הכספים".
מלכיאלי המשיך ותקף: "לרגע נדמה היה לי שאני חולם - אבל זו הייתה המציאות הכואבת. גפני ואנשיו ניסו בכל כוחם להילחם ללא הצלחה רק בגלל תפקיד מסוים שחשבו שמגיע להם. ובכלל, איבוד השליטה ושכרון כוח של גפני בנושא חשוב זה מעלה סימני שאלה משמעותיים באשר לשיקול דעתו".
בדגל התורה לא נשארו חייבים. מקורבי היו"ר גפני הגיבו במתקפה חזיתית על ש"ס, כשהם מעלים טענות קשות על אפליה עדתית וניהול כושל. "ניסיונות ההכפשה הזולים הפכו לכלי כשנגמרים הטיעונים", מסרו המקורבים. לדבריהם, "דגל התורה היא הסיעה הגדולה בירושלים, ואם מישהו בש"ס עדיין לא הפנים את המציאות החדשה - הציבור כבר אמר את דברו".
"נזק וחורבן"
ב"דגל התורה" טוענים כי מדובר במאבק עקרוני על זכויות הציבור האשכנזי בבירה. "לא יכול להיות שאשכנזי לא יקבל שירותי דת", אומרים במפלגה. "מה שמעניין את ש"ס זה רק ג'ובים ולא אידיאולוגיה. הציבור האשכנזי מופלה בשירותי דת - עירוב, כשרות, מקוואות, בתי כנסת. דרעי דואג רק לציבור שלו, ואחר כך הוא בא ואומר שאנחנו עושים פוליטיקה על חוק הגיוס. הכל חשוב - גם הגיוס, אבל גם הדתות לציבור שלנו".
אנשי גפני הוסיפו האשמה חמורה: "כולנו עדים לנזק ולחורבן שהותירו (אנשי ש"ס) בשנים האחרונות בנושאי הכשרות, המקוואות ושירותי הדת. תם העידן שבו לציבור דגל התורה לא יהיה ייצוג בנושאים הללו".
אבל הפיצול לא נגמר בין ש"ס ליהדות התורה. גם בתוך הבית פנימה, בין אגודת ישראל לדגל התורה, שורר חוסר אמון עמוק באשר לטקטיקה הנכונה מול חוק הגיוס.
בכיר בדגל התורה טוען בשיחה עם "ישראל היום" כי ההתנגדות הקולנית של חלקים באגודת ישראל לחוק המוצע היא לא יותר מהצגה שנועדה לצרכי פנים. "הם מרגישים בנוח לשחק אותה 'קנאים', למרות שברור שלא יכול להיות חוק טוב מזה", אומר הבכיר.
לדבריו, האסטרטגיה של הקיצונים באגודה היא צינית: "הם רוצים שנהיה 'הגוי של שבת' שלהם. שנעביר את החוק והם יישארו נקיים. אבל בסוף כשהחוק יעבור - הם יצטרפו". מנגד, באגודת ישראל רואים את הדברים אחרת לגמרי ומאשימים את דגל התורה בחוסר אחריות היסטורי.
בכיר באגודת ישראל טוען כי "דגל התורה הם השהידים של החוק, הם לא מוכנים לרדת מהעץ שעליו הם עלו". לדבריו, ההתעקשות על החוק במתכונתו הנוכחית היא התאבדות פוליטית ומשפטית: "למרות שהייעוץ המשפטי מתנגד לסעיפים הקריטיים בחוק, הם עדיין ממשיכים להתעקש עליו. מה שיקרה זה שגם בג"ץ יבטלו את החוק, וגם קבענו תקדים מסוכן של הסכמה ל-50 אחוז יעדים ולסנקציות כלכליות קשות".
אותו בכיר הוסיף "בממשלה הבאה נוכל להביא חוק הרבה יותר טוב כתנאי כניסה. צריך להגיד את האמת - לגפני לא אכפת שיגייסו 50 אחוז מבחורי הישיבות כמו שאנחנו רואים בימים אלו. הרבה יותר חשוב לו למנות את העוזר שלו לג'וב במועצה הדתית בירושלים".
"גפני בכנסת 30 שנה והדבר היחיד שמעניין אותו זה ג'ובים למקורביו. כידוע הוא סידר את הבן שלו ואת העוזר שלו לשעבר במוסדות הציוניים למרות שכל גדולי ישראל יצאו נגד זה. הדבר האחרון שמעניין את גפני זה שירותי הדת בירושלים, הוא רוצה להפוך את המועצה הדתית בירושלים לקופה הקטנה שלו ולהפקיר את מאות אלפי היהודים המסורתיים בעיר".
ובתוך כל הכאוס הפנימי הזה, היה אירוע אחד השבוע שהצליח בכל זאת לאחד את השורות: פסיקת בג"ץ שפסלה העברת מיליארד שקלים למוסדות החינוך החרדי. המהלך גרר גל תגובות זועמות מכל חבר כנסת חרדי, שתקפו במילים חריפות את בית המשפט ואת נתניהו על אוזלת היד. הפסיקה הזו הזכירה לניצים – לגפני, לדרעי, לגולדקנוף ולפרוש – שלמרות המריבות הפנימיות, האיום החיצוני על "ציפור הנפש" של המגזר עדיין קיים.
לאן הולכים מכאן?
השבוע האחרון חשף את השבריריות של הבלוק החרדי. נתניהו ניצב בפני שוקת שבורה: הוא צריך להעביר תקציב, אך שותפיו דורשים חוק גיוס שאין לו רוב להעביר. הוא צריך שקט קואליציוני, אך השותפים שלו עסוקים בלהחריב אחד את השני על ג'ובים במועצות דתיות.
הימים הקרובים יהיו מכריעים. האם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל תאמץ את הקו הקיצוני ותפוצץ את הממשלה? האם גפני ודרעי יגיעו להפסקת אש? והאם נתניהו ימצא את הקסם שיאפשר לו לצלוח את המושב הזה בשלום?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו