העם דורש ועדת חקירה ממלכתית.. צילום: גדעון מרקוביץ'

"פיצחנו את המחלוקת": נחשפת יוזמת חברי הליכוד לוועדת חקירה

ח"כ משה סעדה וחברי מרכז חברו לאנשי אקדמיה בכירים שמגדירים את עצמם "מרכז-שמאל" במטרה להציע חלופה ליוזמות להקמת ועדת חקירה • ח"כ סעדה: "יוזמה ראויה של פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב שמעוניינים להקים ועדה בהסכמה של כל חלקי החברה הישראלית"

[object Object]

יוזמה חדשה להקמת ועדת חקירה מתפרסמת בימים אלו. היוזמה מאגדת בתוכה אנשי הליכוד כמו ח"כ משה סעדה שסיפר למערכת "היום" על היוזמה, וכן אנשי מרכז ליכוד כמו מוטי אוחנה וחיים ביבס. לצידם נמצאים אנשי אקדמיה שמגדירים את עצמם מרכז שמאל, ביניהם פרופ' רון חריס, הדיקן לשעבר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א; שחר ליפשיץ, הדיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ופרופ' ניצן צנזור, מבית הספר למעדי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א.

"זו תהיה ועדת חקירה שוויונית. לשום צד לא יהיה יתרון במינוי חברי הוועדה" // רועי אברהם/לע"מ

ח"כ סעדה סיפר ל"היום" כי ההצעה החדשה קובעת שיחוקק חוק שתוקפו יפוג בתוך שלושה חודשים, זאם אם הכנסת לא תצליח למנות ועדת חקירה. לפי ההצעה, בשלב הראשון תתכנס "ועדת הארבעה", שתפקידה למנות את חברי ועדת החקירה. הוועדה כוללת בתוכה ארבעה אישים: שופט מבית המשפט העליון, נציג ממשלה, נציג אופוזיציה, ונציג קואליציה.

הוועדה תמנה את חברי ועדת החקירה שבראשה יעמוד שופט בדימוס וההחלטה חייבת להיות פה אחד. סעדה הוסיף כי מדובר ב"יוזמה ראויה של פרופסורים מאוניברסיטת תל אביב, שמעוניינים להקים ועדת חקירה בהסכמה של חלקי החברה הישראלית".

בנוסף, פרופ' ניצן צנזור אמר: "אנחנו קוראים לעצמנו, 'פורום שובר שוויון', שבו התחברו אנשי אקדמיה מהמרכז-שמאל יחד עם חברי כנסת מהליכוד. את הפורום אני הקמתי עם מוטי אוחנה ופרופ' ניסים מזרחי, ויחד החלטנו לנסות לעשות משהו במקום להתבוסס בפערים שהרבה מהם זהותיים. נפגשנו עם לא מעט פוליטיקאים הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה מאחורי הקלעים, אחד מהם שיצא החוצה בפומבי הוא ח"כ משה סעדה".

ח"כ משה סעדה (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

צנזור הסביר: "במפגשים בנינו הבנו שהמחלוקת היא לא על ועדת חקירה אלא על מי ממנה את הוועדה. חשוב לציין שאין כמעט מחלוקת על כך שהסמכויות שצריכות להיות רחבות ומלאות כמו של ועדת חקירה ממלכתית. התקשורת לא מדברת על זה שאין מחלוקת על הסמכויות, אלא על מי ממנה את הוועדה. ואת זה פיצחנו".

לדבריו, "מינואר 2023, הדבר הראשון שעשיתי היה לצאת לרחוב לקפלן. אז הבנתי שיש בני אדם בשני הצדדים. באופן אישי אני רוצה לשמוע מה בני האדם שתומכים ברפורמה במערכת המשפט אומרים, דבר שאני התנגדתי אליו. היה לי ברור שאלו אנשים שתורמים למדינה לא פחות ממני. אז התחלתי במסע והייתי בהמון יוזמות ומפגשים. זיהיתי דפוס שחוזר על עצמו בחברה האזרחית - ה'בייס' הליכודי לא נוכח שם".

הוא הוסיף כי כך היה "ביוזמות ברוכות כמו היוזמות של רבנים ו'קפלניסטים', מתיישבים והייטקיסטים, ה'בייס' הליכודי לא שם. הבנתי שכל עוד ה'בייס' לא יהיה שם, לא נגיע לפתרון. בפעם הראשונה יש כאן שתי אוכלוסיות שלא שיתפו פעולה בעולם במרחב האזרחי, האקדמיה וה'בייס'. זה היה מאוד קשה. הפורום כמעט התפרק. קשה לגשר על הפערים. אנחנו מנסים לשכנע אחד את השני וצריך להתיישב ולהגיד אנחנו רוצים מתוך המחלוקות להגיע לפתרונות".

אוניברסיטת תל אביב, צילום: גדעון מרקוביץ

צנזור אומר כי "לא סופרים את בית המשפט העליון עם האופוזיציה. הצדדים הניצים כאן הם בית המשפט העליון והממשלה. הוספנו את הקואליציה והאופוזיציה. הרציונל התיאורטי הוא שהרשויות הללו עובדות ביחד". בנוסף הוא אומר כי "אי אפשר לעשות קומבינות - זה צריך להיות פה אחד. אם תוך שלושה חודשים מהרגע שהחוק מחוקק הוועדה לא מסיימת את התהליך עד הסוף, פוקע תוקפו של החוק הזה. זה היגיון בריא. מה שמניע אותנו זה אמון ציבורי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו