מהמקפצה, בלי למצמץ, ושכולם יקפצו לו: זה מה שנתניהו עושה לנו
נאמר שאתם בסכסוך עסקי, ואתם מחליטים לפנות לבוררות, ומי שממנה את הבורר הוא האדם שעמו אתם מצויים בסכסוך? מה אומרים, תלכו לבוררות הזו? יש בה בכלל טעם? • אז זה בדיוק מה שעשה נתניהו אתמול
שוו בנפשכם שנפלה מחלוקת ביניכם לבין פלוני. אבל אחת קשה מאד. ושוו בנפשכם שאתם פונים למשטרה בתלונה ומי שמופקד על מינוי החוקר, ומי שמחליט מה ייחקר, הוא האדם שאיתו אתם מסוכסכים. איזה צדק לדעתכם תקבלו בתהליך הזה?
נתניהו על הקמת ועדת חקירה ממלכתית: "חלק עצום של העם לא יקבת הרכב הבודקים שאתם מציעים"// ערוץ הכנסת
עזבו משטרה, נאמר שאתם בסכסוך עסקי עם אחד, ואתם מחליטים לפנות לבוררות, ומי שממנה את הבורר ומכריע מה ידון בבוררות הוא האדם שעמו אתם מצויים בסכסוך? מה אומרים, תלכו לבוררות הזו? יש בה בכלל טעם?
אז זה בדיוק מה שעשה נתניהו אתמול - מינה את עצמו למי שיכריע מי יהיה החוקר/בורר, ומה ייחקר. אז עוד לפני שיצאה לדרך ברור כבר שצדק, חקר אמת, ומסקנות ראויות - לפחות ככל הנוגע לראש הממשלה - לא נקבל מהוועדה המסתמנת.
בלי למצמץ
מה שיפה בעזות המצח של נתניהו הוא שהיא אפילו לא מנסה להסוות את עצמה. מהמקפצה, כמו שאומרים, בלי למצמץ, ושכולם ייקפצו לו. ולמה הוא עושה זאת? מכיוון שהוא יכול לעשות זאת? ואיך הוא מרשה לעצמו, מוסרית וציבורית וערכית והיסטורית לעשות זאת? מכיוון שאין מי שיבלום ויירסן אותו.
הוא יודע מצוין שבמהלך של שלוש דקות, מרגע שנפלה ההחלטה המבישה, יתייצב צבא של תומכים ויסבירו לנו שהיגיוני בהרבה שנתניהו ימנה את חברי הוועדה, ולא הנשיא עמית, מהסיבה שיצחק עמית מוטה. ונתניהו? הוא שוחר אמת מהימנה ובלתי מוטה, גם אם העניין נוגע לו ישירות.
את ההיגיון המעוות והמגוחך הזה יש רבים שכבר אימצו. עד כדי כך הצליח ראש הממשלה לערבב את כולנו, לרדד ולמוטט את השיח, ולגרום למציאות להפוך לאחיזת עיניים מוחלטת.
אין לי מושג כיצד תתנהל הוועדה הזאת, אבל כתם מוטל עליה עוד לפני שקמה. איך שאל נתניהו בעבר - ״מי יחקור את החוקרים?״ דבר אחד בטוח - אלה לא יכולים להיות המעורבים באירוע, ובטח לא האדם שעמד בראש המערכת בשבעה באוקטובר.
בכל זאת, הוא טובע, עד מעל לראשו, באחריות לאירוע, ובמעורבות גמורה בו (דרך אגב: האם ייחקר האופן בו ניהל נתניהו את היום עצמו, אחרי שכבר התעורר? לא ברור. כך או אחרת: אל תבנו על זה), והעובדה שבעיניו סביר שהוא ימנה את חוקריו, ואת האחראים למסקנות, היא דבר שלא יכול לעמוד בשום מבחן, אפילו לא כזה שבו התלמיד הוא זה שמעניק לעצמו את הציון. וזה בדיוק הדימוי - התלמיד ממנה את קרוביו להחליט איזה ציון יקבל במבחן גורלי.
מהמקפצה. עם זרנוק. ממש לנגד עינינו. והזוועה האמיתית היא - שאיש לא באמת מופתע מהטירוף הזה.
