"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חוק הג'ובים" של אמסלם מגיע להצבעה בכנסת
חוק מינוי הדירקטורים, המכונה גם "חוק הג'ובים", יאפשר לשר אמסלם למנות כמעט כל אדם למשרת דירקטור • היועמ"שית מתנגדת למהלך, וכתבה בעבר: "החוק פוגע בציבור וישפיע על כלכלת ישראל"
מליאת הכנסת. צילום: אורן בן חקון

"חוק הג'ובים" של אמסלם מגיע להצבעה בכנסת

חוק מינוי הדירקטורים, המכונה גם "חוק הג'ובים", יאפשר לשר אמסלם למנות כמעט כל אדם למשרת דירקטור • היועמ"שית מתנגדת למהלך, וכתבה בעבר: "החוק פוגע בציבור וישפיע על כלכלת ישראל"

אילי זילברברג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מליאת הכנסת תצביע הבוקר (רביעי) בקריאה טרומית על הצעת החוק לביטול נבחרת הדירקטורים - כך נודע ל"ישראל היום". החוק יאפשר לשר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות, למנות כמעט כל אדם שירצה לדירקטוריונים בחברות הממשלתיות - כך נודע ל"ישראל היום".

השר אמסלם למירב בן ארי%3A "תפסיקי לקרקר" %2F%2F ערוץ הכנסת

על פי הצעת החוק, שמקדם ח"כ אביחי בוארון מהליכוד בגיבוי השר אמסלם, זיקה פוליטית לא תשלול על הסף מינוי - אלא אם המועמד הוא חבר רשמית במפלגתו של השר הממנה. כמו כן יובטח ייצוג הולם לאנשי פריפריה (מה שיאפשר לאמסלם למנות אנשים שאינם מה"אליטה", כלשונו), וייפתח קורס דירקטורים רשמי של מדינת ישראל.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, התנגדה להצעת החוק, וכתבה כי היא "פוגעת בציבור והופכת את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים". לפי היועמ"שית, "ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".

בהרב-מיארה. מתנגת לחוק, צילום: אורן בן חקון

ח"כ בוארון טען בתגובה ל"ישראל היום": "המצב כיום הוא שדירקטורים בחברות הממשלתיות מתמנים על ידי ועדה שהראש שלה, האדם שעומד בראשה, מונה על ידי היועצת המשפטית לממשלה. הדירקטורים מתמנים מתוך פול של נבחרת הדירקטורים, נבחרת סגורה ומצומצמת של אליטה ישראלית. זה מצב שאנחנו לא יכולים לסבול".

"נמנה אנשי מקצוע"

בוארון התחייב: "נמנה אנשים, אנשי מקצוע, אקדמאים, אנשי עסקים אחרים, בלי לוותר על פרומיל מהמקצועיות שלהם, בלי שהם יהיו מעורבים פוליטית או עם הטיה פוליטית, אבל אנשים ראויים ומגוונים מכלל החברה הישראלית ולא מנבחרת אליטיסטית".

הצעת החוק מבוססת על המלצות ועדת מידני, שהוקמה לפני כשנה ביוזמת אמסלם, במטרה לעדכן את שיטת בחירת הדירקטורים. המלצות הוועדה שמינה אמסלם מאפשרות לו מינוי דירקטורים מקורבים אליו או למפלגת השלטון ללא הגבלה – מצב שנחסם עד היום בשל קיום נבחרת הדירקטורים, שתנאי להיכלל בה היה שהמועמד יהיה נטול זיקה פוליטית.

אמסלם ובוארון. הצעה שנויה במחלוקת, צילום: אורן בן חקון

במקביל, תקודם הצעת חוק דומה של ח"כ ואטורי, שלפיה יבוטל רק האיסור על זיקה פוליטית בין השר לבין הדירקטורים. עם זאת, הצעת החוק של בוארון כוללת שינוי מקיף יותר - בהתאם להמלצות הוועדה שמינה אמסלם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...