"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אימו של הפצוע הקשה ביותר במלחמה: "כשאתם מדברים על חוק גיוס, תחשבו על יונה"

רס"ל יונה בצלאל בריף ז"ל, היה הפצוע הקשה ביותר במלחמת חרבות ברזל, הוא הלך לעולמו בחודש נובמבר 2024 לאחר שנלחם על חייו במשך 417 ימים • הוריו, הייזל ודוד, נכחו היום בוועדת חוץ וביטחון: "החיים של יונה מלמדים שאפשר לשלב"

,עודכן
0השמעה
הייזל, אימו של יונה בצלאל בריף ז"ל, לצד ח״כ יעקב אשר. צילום: ללא

הייזל, אימו שלרס"ל יונה בצלאלבריףז"ל, הפצוע הקשה ביותר במלחמת חרבות ברזל, שהלך לעולמו בחודש נובמבר 2024 לאחר שנלחם על חייו במשך 417 יום, השתתפה היום (שלישי) בוועדת חוק וביטחון בכנסת. "כשאתם מחוקקים ומדברים על חוק גיוס, תחשבו על יונה", אמרה.

דוד והייזל הוריו של יונה בצלאל בריף ז"ל מספרים על בנם בוועדת חוץ וביטחון // ערוץ הכנסת

"יונה נורה 13 פעמים, בראש, ביד, בגב. הוא שם על עצמו חוסמי עורקים. הפינוי שלו היה תחת אש, ונמשך כארבע שעות עד שהגיע לשיבא בהכרה מלאה, שם התחיל המאבק החדש. הוא מעולם לא איבד את הרצון לחיות. הרוח שלו השפיעה על כולם - חיילים, בפצועים, נוער וילדים", סיפרה הייזל על בנה.

והמשיכה: "ביום העצמאות 2024 ראש הממשלה הגיע לבקר את יונה בטיפול נמרץ. יונה אמר לו דבר אחד: כשאתם מקבלים החלטות, תחשבו עליי. אנחנו, כמו יונה, מבקשים דבר אחד: כשאתם מחוקקים ומדברים על חוק גיוס, תחשבו על יונה. החיים של יונה מלמדים שאפשר לשלב. אם יונה הצליח לשמור על התורה במצבים בלתי אפשריים אלו, אפשר גם במצבים יותר פשוטים".

יונה בריף ז"ל והרמטכ"ל לשעבר רא"ל הרצי הלוי,צילום: דוברות שיבא

דוד, אביו, שיתף גם: "הוא היה 417 ימים במאבק על החיים. היינו איתו בטיפולים. גם כשהיה מחובר לצינורות ואחרי יותר מ-30 ניתוחים הוא הניח תפילין כל יום. אחרי שכבר כרתו את שני רגליו הוא שאל מתי השקיעה, כי הוא רוצה להניח תפילין. אנחנו פה כי יונה לא יכול. הוא האמין שאפשר להיות לוחם קרבי ושומר תורה ומצוות - הכל ביחד".

כאמור, הדיון היום עסק סביב סוגיית חוק הגיוס והתמקד בשאלה ״מיהו חרדי״. לפי הגדרות החוק - חרדי הוא מי שלמד במשך שנתיים לפחות בין גיל 14 ל-18 במוסד חינוך חרדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר