היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, עו״ד מירי פרנקל שור, הפיצה הערב לחברי הועדה סקירה משפטית בנושא מיהו בוגר מוסד חינוך חרדי.
לפי טיוטת חוק הגיוס, ההגדרה לחרדי היא: מי שלמד בין גיל 14 ל-18, במשך שנתיים לפחות במוסד חינוך חרדי. ההצעה מבקשת לכלול בהגדרה גם מסגרות לנוער נושר ובסיכון המיועדות לחרדים (כגון תוכנית נוח"ם), כך שגם מתגייסים אלו ייספרו ביעדי הגיוס.
הבעיות בהגדרות הם שמצד אחד מדובר בהגדרה רחבה מדי, ההגדרה הנוכחית עלולה לכלול מתגייסים שאינם חרדים ביום גיוסם. למשל, מי שלמד בישיבה שנתיים בגיל 14-16 ועזב, אך חי כחילוני בעת הגיוס.
מצד שני, ההגדרה עלולה להיות גם צרה מדי, כך שחרדי שמקיים אורח חיים חרדי אך לא למד במוסד המוגדר בחוק, לא ייספר כמתגייס חרדי.
המלצות ועמדת הצוות המשפטי הצוות המשפטי ממליץ לוועדה לשקול מספר שינויים: צמצום ההגדרה, לשקול לשנות את ההגדרה כך ששנות הלימוד הקובעות יהיו קרובות יותר למועד הגיוס, כדי להבטיח שהנספרים אכן משתייכים לציבור החרדי בעת גיוסם.
להחריג ישיבות תיכוניות דתיות-לאומיות,״ יש לוודא שההגדרה לא תכלול בטעות ישיבות תיכוניות דתיות-לאומיות המוגדרות במשרד החינוך כמוסד חרדי, כדי שבוגריהן לא ייספרו ביעדי הגיוס של החרדים.״