"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון: "ההגדרה לחרדי בחוק הגיוס בעייתית"

היועצת המשפטית הפיצה סקירה לחברי הוועדה: ההגדרה הנוכחית עלולה לכלול מי שחי כחילוני בעת הגיוס, אך גם להחריג חרדים שלא למדו במוסד מוגדר • הצוות ממליץ לצמצם ההגדרה ולוודא שלא נכללות ישיבות תיכוניות דתיות-לאומיות

,עודכן
0השמעה
מתווה החוק הגיוס של ח"כ בועז ביסמוט. צילום: אורן בן חקון

היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, עו״ד מירי פרנקל שור, הפיצה הערב לחברי הועדה סקירה משפטית בנושא מיהו בוגר מוסד חינוך חרדי.

לפי טיוטת חוק הגיוס, ההגדרה לחרדי היא: מי שלמד בין גיל 14 ל-18, במשך שנתיים לפחות במוסד חינוך חרדי. ההצעה מבקשת לכלול בהגדרה גם מסגרות לנוער נושר ובסיכון המיועדות לחרדים (כגון תוכנית נוח"ם), כך שגם מתגייסים אלו ייספרו ביעדי הגיוס.

צעירים חרדים בעצרת נגד הגיוס בירושלים,צילום: אורן בן חקון

הבעיות בהגדרות הם שמצד אחד מדובר בהגדרה רחבה מדי, ההגדרה הנוכחית עלולה לכלול מתגייסים שאינם חרדים ביום גיוסם. למשל, מי שלמד בישיבה שנתיים בגיל 14-16 ועזב, אך חי כחילוני בעת הגיוס.

מצד שני, ההגדרה עלולה להיות גם צרה מדי, כך שחרדי שמקיים אורח חיים חרדי אך לא למד במוסד המוגדר בחוק, לא ייספר כמתגייס חרדי.

המלצות ועמדת הצוות המשפטי הצוות המשפטי ממליץ לוועדה לשקול מספר שינויים: צמצום ההגדרה, לשקול לשנות את ההגדרה כך ששנות הלימוד הקובעות יהיו קרובות יותר למועד הגיוס, כדי להבטיח שהנספרים אכן משתייכים לציבור החרדי בעת גיוסם.
להחריג ישיבות תיכוניות דתיות-לאומיות,״ יש לוודא שההגדרה לא תכלול בטעות ישיבות תיכוניות דתיות-לאומיות המוגדרות במשרד החינוך כמוסד חרדי, כדי שבוגריהן לא ייספרו ביעדי הגיוס של החרדים.״

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר