"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי תיקונים ובלי שיניים: מה מעכב את חוק אל-ג'זירה?

החוק שנועד לחסום את שידורי אל־ג'זירה צפוי להגיע להצבעה בלי התיקונים שנדרשו כדי להפוך אותו לאפקטיבי • המהלכים שנועדו לאפשר חסימה מלאה נבלמו על ידי הייעוץ המשפטי • יוזמי ההצעה מזהירים שהנוסח הנוכחי אינו נותן מענה ממשי

,עודכן
0השמעה
משרדי רשת אלג'זירה. צילום: איי.פי

מה שנראה כסיפור שנכתב בחלם מתגלגל כעת בכנסת: חוק שנועד לחסום את שידורי ערוץ אל-ג'זירה - שלגביו קיימת הסכמה רחבה, גם בקרב גורמי ביטחון, כי הוא פוגע בביטחון המדינה - מתקשה לעבור את המשוכה הפרלמנטרית. זאת, למרות ניסיונות שנעשו לתקן את הכשלים שהתגלו בו מאז חקיקתו הראשונה. בסופו של דבר, החוק צפוי לעלות להצבעה במליאה כמעט ללא שינוי מהותי.

סגירת משרדי אל-ג׳זירה // צילום: משרד התקשורת

לפני כשנה וחצי חוקק לראשונה "חוק אל ג'זירה" כהוראת שעה, וקבע כי הממשלה תוכל לחסום פעילות של ערוץ שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה. אלא שכבר זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף התברר כי יישומו מוגבל מאוד: מלבד חסימת השידורים בפלטפורמת yes, מרבית השידורים - באינטרנט ובלוויין - המשיכו לפעול כמעט ללא הפרעה. גם הפגיעה הכלכלית בערוץ הייתה שולית, והסתכמה בהחרמת מספר מצלמות, צעד שנחשב זניח ביחס לערוץ הנתמך בידי ממשלת קטאר.

עם פקיעת תוקף הוראת השעה, הודיע ח"כ עמית הלוי מהליכוד כי לא יתמוך בהארכת החוק במתכונתו הקיימת, אותה הגדיר כ"חוק מלא חורים". יחד עם ח"כ אריאל קלנר ממפלגתו, הגיש הלוי הצעת חוק שנועדה לאפשר חסימה אפקטיבית יותר של השידורים, לרבות פגיעה בשידורי לוויין, והסרת מגבלות שלדבריהם רוקנו את החוק מתוכן.

"חוק מלא חורים". ח"כ עמית הלוי,צילום: אורן בן חקון

הצעת החוק התקדמה לדיונים בוועדה לביטחון לאומי לקראת קריאה שנייה ושלישית, אך שם נתקלה בהתנגדות מצד הייעוץ המשפטי לכנסת. בין היתר, התנגד הייעוץ להסרת הביקורת השיפוטית על החלטות החסימה, להפיכת החוק מהוראת שעה לחוק קבוע, ולהסרת ההגבלה הקובעת כי לאחר 45 יום תידרש הממשלה להצדיק מחדש את המשך החסימה. הלוי וקלנר ביקשו גם להעביר את נטל ההוכחה לערוץ עצמו - אך גם לכך לא ניתנה הסכמת הייעוץ המשפטי.

לאחר הסרת מרבית התיקונים שהוצעו, הוחלט לבסוף לקדם את הנוסח המקורי של החוק. הלוי משך את שמו מהצעת החוק, אך היא אושרה בוועדה לביטחון לאומי וצפויה לעלות להצבעה במליאת הכנסת. הלוי הודיע כי יגיש הסתייגות במליאה, במטרה לעכב את אישור החוק וליצור פיליבסטר נגדו.

"החוק רוקן מתוכן". מטה אלג'זירה,צילום: רויטרס

בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות תקף הלוי בחריפות את המהלך. לדבריו, מדובר באירוע "טראגי", שכן "בחדרים הסגורים כולם מסכימים וכולם יודעים שחיילים ואזרחים ימשיכו להיפגע בחסות החוק, אלא אם יוכנסו התיקונים הללו". עוד טען כי "המשפטנים לממשלה ולכנסת מטילים וטו באמצעות הפזמון ש'זה לא חוקתי' ו'זה לא יעבור ביקורת שיפוטית', מה שמוביל לנסיגה מהמהלך ולהותרת הציבור ללא ייצוג וללא מענה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר