"לא מורד, ניאבק למען הגיוס כמו למען הרפורמה": הח"כ מהליכוד בראיון לוחמני

ח"כ דן אילוז עלה לכותרות כאשר היה אחד הראשונים מחברי הכנסת מתוך הליכוד שהצהיר בריש גלי שהוא מתנגד לחוק הפטור מגיוס.

"לא אהיה חותמת גומי", אמר בראיון בגל"צ. עתה, בראיון ל"ישראל היום", הוא מסביר כיצד ח"כ צעיר למדי (בן 39) מוביל את אחד המאבקים הקשים בתוך מפלגת השלטון.

מה הרקע שלך?

"נולדתי וגדלתי במונטריאול שבקנדה, לפני 16 שנים עליתי לארץ אחרי שסיימתי תואר במשפטים באוניברסיטת מק'גיל והיו לי המון הזדמנויות אחרי שסיימתי את הלימודים. כל החברים שלי עלו על חליפות והלכו למשרדי עו"ד גדולים בניו יורק, פריז, לונדון, וחלק נשארו בקנדה.

"החרדים טוענים שהם מוכנים לשינוי היסטורי שיוביל לגיוס המוני. זה מה שהחוק אמור לעשות. אני מסתכל על טיוטת חוק ביסמוט ואני יודע שזה לא מה שיקרה"

"החלטתי שבמקום לעלות על חליפות - לעלות על מדים, התגייסתי בשלב ב' לחצי שנה. ראו שיש לי כיפה על הראש, אז שמו אותי ברבנות ומאוד־מאוד הצטערתי, כי הפער בין המוטיבציה שהיתה לי לבין היומיום שלי בצה"ל היה ענק. הרגשתי פספוס, אבל זה לא שינה את העובדה שכל פעם כשעליתי על מדים התרגשתי שאני לוקח חלק בדבר גדול".

יש סיכוי שנראה אחדות בכנסת?

"עם ישראל צמא לראות אנשים עם דעות שונות, שיודעים לעבוד ביחד בצורה עניינית, כמו שעשינו בהתעוררות. אני לא בטוח שזה צריך להיות בתוך מפלגה אחת. יש הבדל בין מוניציפלי לארצי, כי פה הסוגיות הלאומיות חשובות, פה אפשר לדעת להסכים ולעבוד יחד".

"היתה לי שיחה עם נתניהו, שהתפרסמה כשיחת צעקות, אבל דווקא היתה שיחה עניינית. אחרי שניצחתי בפריימריז הוא אמר לי שאני לא חייל שלו, אלא חייל של עם ישראל"

בוא נדבר על הפיל שבחדר - היית בין חברי הכנסת הראשונים שהכריזו למעשה מרד נגד חוק הגיוס, שילמת על זה גם מחיר כשהוציאו אותך מחברות בוועדת החוץ והביטחון. מישהו בליכוד רמז לך או אמר לך שאתה צריך להתיישר ולהצביע בעד החוק?

"מאז שחוק ביסמוט התפרסם אמרו לי 'יהיה עליך הרבה לחץ'. ואין מי שלוחץ עלי. אני דבק בעמדותיי. אתה קורא לזה מרד? אני קורא לזה נאמנות לערכים של הליכוד הליברלי. נאמנות למפלגה ולא מרד. זה מה שאני מנסה לקדם, ואני מזמין את כל חברי הכנסת של הליכוד להצטרף.

"אנחנו אומרים שאנחנו צריכים להתעקש על הערכים שלנו מול העולם, מול התקשורת העוינת, מול מערכת המשפט. אני אומר שצריך להתעקש על דרכנו גם מול השותפים הקואליציוניים. יש פשרות, אבל לא כניעה".

"טיוטת חוק עם חורים"

איזו פשרה אפשר לעשות עם החרדים, שלא מוכנים לקבל אפילו חוק מרוכך כמו שביסמוט הציע?

"הם טוענים שהם מוכנים לשינוי היסטורי, שיוביל לגיוס המוני של חרדים. זה מה שהחוק אמור לעשות. אני מסתכל על טיוטת חוק ביסמוט ואני יודע שזה לא מה שיקרה, לצערי יש בה הרבה מאוד חורים. לכן הצעתי עשרה שינויים משמעותיים מאוד שיהפכו את החוק מחוק פטור לחוק גיוס, ואני קורא לנציגים החרדים להגיד לי איזה מהשינויים האלה הם מוכנים לקבל".

מהם השינויים שהצעת?

"אתן לך את העיקריים: החוק מוריד את הסנקציות. אני אומר שקודם כל מתגייסים ורק אחר כך מבטלים את הסנקציות, אלא אם נגיע ליעד הראשוני, ורק אז נוכל להוריד את הסנקציות הקיימות. דבר שני - נחזור לנוסחה 'לא שירת - לא קיבלת', ולא ביטול הסנקציות בגיל הפטור 26. דבר שלישי - תיקון הגדרת מיהו חרדי.

"כרגע החוק כולל אנשים שיצאו בשאלה בגיל 16, אני חושב שלצד הטיפול באוכלוסייה החרדית צריך לתת את הכלי של סנקציות גם לאוכלוסיות שלא משרתות - גם הציבורי החילוני וגם הציבור הערבי. נכון שזה שונה. אני לא אומר שזה לא אחר, וגם מה שחשוב - סנקציות כמו הנחות בארנונה שלא נכנסו לטיוטה ואני רוצה להבין למה זה לא קרה".

מי עוד איתך מתנגד לחוק מתוך הקואליציה?

"אתה צריך לשאול את הח"כים עצמם. אני כן יודע שכבר כמה אנשים בתוך הליכוד דיברו על הסתייגות - משה סעדה, אלי רביבו, יולי אדלשטיין, וגם אופיר סופר, משה סלומון, מיכל וולדיגר ושרן השכל".

אתה בטוח שכל מי שמנית כעת יצביע נגד החוק?

"אני אעמוד בלחץ. גם בחוק המעונות לחרדים, שהיה אמור לבטל את הסנקציה היחידה שיש, הייתי הראשון שיצא נגדו. היה המון לחץ עלי לשנות את דעתי, וכבר אז אמרו לי שאני מפיל את הממשלה ואמרתי שזה לא נכון. והנה הממשלה המשיכה להתקיים ועמדתי בלחץ, כי הבנתי שזה נושא קיומי וביטחוני וגם בגלל המילואימניקים".

מי הפעיל עליך לחץ?

"בסוף הגיע לחץ מהרבה גורמים, שהתפקיד שלהם לדאוג שחוקים שהקואליציה מציעה יעברו, כולל יו"ר הקואליציה (אופיר כץ; ב"א). אני לא בא אליו בטענות, הוא מילא את תפקידו".

נתניהו דיבר איתך?

"היתה לנו שיחה שהתפרסמה כשיחת צעקות. דווקא היתה שיחה עניינית. מהשיחה שבה ניצחתי בפריימריז שבה רה"מ אמר לי שאני לא חייל שלו, אלא חייל של עם ישראל, ועד לשיחות האחרונות שלנו. השיחות תמיד היו ענייניות. לא היתה שיחת צעקות".

"עוינות כלפי הליכוד"

אני מחזיר אותך אחורה למשפט שאמרת: התקשורת עוינת?

"צריך לטמון את הראש בחול כדי לא לראות שיש עוינות כלפי הליכוד. אני לא רוצה להכליל את כולם. מובן שיש כלי תקשורת ימניים שהם פרו הליכוד. רואים תהליך בריא וטוב של מגוון דעות בתוך שוק התקשורת. זה דבר חיובי. היסטורית, אני חושב שהתקשורת היתה עוינת כלפיי, דרך הליכוד".

אולי פשוט התקשורת ביקורתית ועושה את עבודתה?

"אנחנו רואים איך התקשורת התנהגה כשהיתה פה ממשלה שהיא לא ממשלת ליכוד. יגידו שלממשלת הליכוד מגיעה ביקורת, לכן צריך שוק מגוון שמאפשר לכל הדעות להישמע".

אתה בעד רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי? 

"אני תומך בזה מאוד. אני חושב שצריך לבצע רפורמה מעמיקה מאוד שתביא פחות רגולציה ויותר תחרות.  לא קראתי כל סעיף, אבל היעד ברור".

ספר על חוקים שהעברת.

"העברתי את החוק לסגירת אונר"א, שהוא חוק שהימין רצה במשך שנים. העברתי את החוק לאיסור פתיחת קונסוליות זרות בירושלים המשרתות את האויב. וגם העברתי החלטה היסטורית בתוך המליאה לתמיכת הכנסת להחלת הריבונות ביהודה ושומרון".

"אני תומך מאוד ברפורמת התקשורת של קרעי. צריך  רפורמה שתיצור פחות רגולציה ויותר תחרות. על הפרטים השונים יהיו חידודים ותיקונים. לא קראתי כל סעיף, אבל היעד ברור"

"נאמן לערכים הליברליים"

אתה לא חושש למקומך בפריימריז בגלל המרד שלך בחוק הגיוס?

"אני מתכחש למילה מרד. יש גם ראשי ערים וחברי מרכז שאומרים לי: אתה באמת משמיע את הקול של הציבור גם המסורתי וגם הלאומי־ליברלי ששלח את הילדים שלו לקרב, שמשרת במילואים ומסכן את חייו. לכן אני לא פוחד מהפריימריז ומאמין שאתוגמל".

אתה לא חושש שגורמים במפלגה יכניסו אותך לרשימה חיסול?

"לא יודע מה זה רשימת חיסול. אני יודע איך פריימריז עובדים. בסוף, כדי לעבור פריימריז צריך לקבל מספר מסוים של קולות, בערך 20 אלף, בתוך מפלגה שיש בה מגוון דעות. אני מאמין שהעמדות הברורות שלי וההישגים שלי יגרמו לאנשים לתמוך בי, אני מייצג את הערכים שלהם".