ב־7 באוקטובר 2023 התרחש הכשל הביטחוני החמור בתולדות מדינת ישראל. כ־1,200 אזרחים וחיילים נרצחו, מאות נחטפו, והאמון הבסיסי של האזרח בביטחונו התערער עד היסוד.
בעוד הדיון הציבורי עוסק רבות בכשל המודיעיני האופרטיבי־טקטי - "מי ידע ומתי" - יש להפנות את הזרקור אל הכשל האסטרטגי־מערכתי שבאחריותו הישירה של רה"מ בנימין נתניהו.
חוק יסוד: הממשלה קובע במפורש כי ראש הממשלה "ממונה על תיאום פעולות המשרדים". לרשותו הועמדו כלי הייעוץ והמודיעין, ובהם המטה לביטחון לאומי, המוסד, השב"כ והמזכיר הצבאי.
אלו אינם עיטורי כבוד - אלו מנגנונים שנועדו להבטיח כי מקבל ההחלטות הבכיר ביותר יקבל תמונת מצב, פעמים סותרת, ויפעיל שיקול דעת ספקני.
לקח מלחמת יום הכיפורים, שנחרט בוועדת אגרנט, קבע עקרון יסוד: מודיעין יכול לאסוף מידע על יכולות, אך אינו יכול לחדור לכוונות מנהיג האויב, מה גם שנלוות להן פעולות הטעיה והסחה.
לכן, מקבל ההחלטות חייב לדרוש לבחון תרחישים - כולל worst case scenarios, ובוודאי לא לבנות ולהיסמך על "קונספציה" שנוחה לו פוליטית. ראש הממשלה אפשר במודע את העברת הכספים לחמאס בשנים שלפני הטבח וידע על בניית המנהרות.
נוסף על כך, ראש הממשלה היה מודע לסיכונים שיצר והעצים חיזבאללה תקופה ארוכה לפני המלחמה וכן לחשש להתגבשות ציר איראן־חיזבאללה־חמאס, לרבות מפגש בביירות חודשים לפני המתקפה. האם לא היה בכך כדי להדליק בראשו סימנים מעידים המחייבים דרישה לדריכות ביטחונית־צבאית?
ההתרברבות על "המכשול הבלתי עביר" חושפת עיוורון היסטורי: מקו מאז'ינו, החומה האטלנטית של היטלר ועד קו בר־לב - אין חומה שלא נפרצה. מנהיג אחראי אינו מסתמך על טכנולוגיה בלבד, אלא שומר על ספקנות מתמדת. ומנגד, הדפוס של "אני הנחיתי" בהצלחות ו"לא העירו אותי" בכישלונות חושף תפיסת אחריות פגומה ומסוכנת.
כך, טענת "לא משכו בדש המעיל" - אם באסון הר מירון ואם ב־7 באוקטובר - מגמדת את תפקיד ראש הממשלה. תפקידו אינו לחכות שיזהירו אותו, אלא לדרוש מידע, להביע ספקנות ולבקש לבחון תרחישים חורגים. לשם כך בדיוק קיימים משרדו, מוסדות מדינה ביטחוניים ומנגנוני מומחים ויועצים שעומדים לרשותו.
ניגוד העניינים ברור: ממשלה אינה יכולה לחקור את עצמה. רק ועדת חקירה ממלכתית, שחבריה ימונו על פי החוק על ידי נשיא בית המשפט העליון - ואם כפשרה, בשיתוף עם השופט סולברג - תוכל להבטיח בחינה עצמאית ואמינה.
הציבור הישראלי, שילדיו נחטפו ונהרגו, זכאי לתשובות. לא תשובות פוליטיות, אלא אמת מערכתית שתאפשר ללמוד ולתקן. אחריות אסטרטגית אינה עניין של "משיכה בדש המעיל" - היא עניין של מנהיגות, ומנהיגות פירושה לשאת באחריות.
הכותב שימש בתפקיד המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו