במסגרת ביקורת מבקר המדינה על אירועי 7 באוקטובר, זימן אתמול משרד המבקר שני בכירים לשעבר בשב"כ לפגישת ביקורת והצגת מסמכים, בהתאם לסעיף 26 לחוק מבקר המדינה שלפיו אי הגעה עלולה לגרור סנקציות. השניים נמנעו מלתאם פגישות עם צוותי הביקורת מאז יולי 2025, למרות ניסיונות חוזרים מצד משרד המבקר. הבוקר (שני) הגיעה תגובתם: עורכי דינו של אחד מהם שלחו מכתב סירוב מפורט, בו הם מאשימים את משרד המבקר בהפרת סודיות, טוענים שאין לו סמכות כפייה על בכירים לשעבר, ודורשים להמתין להחלטות שיפוטיות ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית.
במכתב, החתום על ידי עורכי הדין עפר ברטל ודב גלעד כהן, נכתב: "מכתבכם מיום 4.12.2025 התקבל אצלנו בצהריי היום באמצעות דוא"ל, ובשעה 19:15 שב וזכה לתהודה מחודשת בכל כלי התקשורת. נוכח התפוצה הרחבה, אין לנו אלא להסיק שמדובר בפרסום מטעמכם, תוך הפרה בוטה של חובת הסודיות". עוד נטען כי "סמכות הכפייה המוקנית למבקר המדינה מוגבלת בביקורת אך לגורמים המנויים בסעיף 9 לחוק, ולפיכך - חסרת כל תוקף לגבי מרשנו". במכתב צוין גם כי "במועד הנקוב בפנייתכם, מרשנו נמצא מחוץ לגבולות ישראל".
עורכי הדין הפנו לשלוש התפתחויות משפטיות מרכזיות: ראשית, החלטת ממשלה על "קידום הקמת ועדה אשר תהיה בלתי תלויה ובעלת סמכויות חקירה מלאות". שנית, צו על-תנאי של בית המשפט העליון המורה לממשלה להשיב מדוע לא תפעל להקים ועדת חקירה. שלישית, דיון צפוי בבית המשפט העליון בעתירת הסניגוריה הצבאית בנוגע להליכי הביקורת, כאשר היועצת המשפטית לממשלה סבורה שהמבקר נעדר סמכות.
במכתב נכתב בהדגשה: "לדידנו, כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית אחרת, עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה מחייבת את כלל רשויות המינהל, ובכללן - את מבקר המדינה". המכתב נחתם במסקנה: "מכל הטעמים המפורטים מעלה, לא בשלה העת לתיאום פגישה ביניכם לבין מרשנו".
ניסיונות כושלים במשך חודשים
אתמול דווח ב"ישראל היום" כי משרד מבקר המדינה זימן את שני הבכירים לשעבר בשב"כ לפגישת ביקורת והצגת מסמכים. הזימון נשלח לעורכי הדין לאחר שניסיונות לקבוע פגישות לא צלחו, והיה בהתאם לסעיף 26 לחוק מבקר המדינה שלפיו אי הגעה עלולה לכלול סנקציות.
במכתב הזימון צוין: "כשלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הודיע מבקר המדינה על פתיחה בביקורת בכל הנוגע לאירועים שהובילו לטבח השבעה באוקטובר. במסגרת זו בודק מבקר המדינה את התנהלות כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, החל מראש הממשלה ועד לבכירים שהיו בתפקידם לפני שבעה באוקטובר".
כבר ביולי 2025 נשלחו לשני הבכירים הנושאים עליהם מתבקשות הפגישות, אך מאז נמנעו מלתאם פגישות עם צוותי הביקורת. זאת על אף שחלפו למעלה משבעה חודשים מאז שבג"ץ נתן תוקף של פסק דין למתווה המוסכם לביקורת על צה"ל והשב"כ.
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "התנהלותו של הבכיר לשעבר בשב"כ, שמסרב לשתף פעולה עם ביקורת המדינה ואף הודיע כי לא יתייצב לזימון שהוצא כדין, היא חמורה ביותר, הן בהיותה מנוגדת לחוק והן מבחינה ערכית. בעבר כבר נפסק בבג"ץ כי הסמכות בהתאם לסעיף 26 היא 'לחקור כל עד, בין שהוא עובד של גוף מבוקר ובין אם לאו'. בענייננו אף מדובר במי שהיה בתפקיד פעיל ובכיר ביום הטבח של ה- 7.10. איש אינו ניצב מעל החוק, ומחובתו של מי שכיהן בתפקיד בכיר ביום הטבח של ה- 7.10, לשתף פעולה באופן מלא עם ביקורת המדינה".