גורם בקואליציה: "ברור לנו שנצטרך לשנות את החוק כדי שיעבור"

ועדת החוץ והביטחון תמשיך הבוקר את הדיונים על חוק הגיוס, לאחר הדיון הסוער אתמול, שהיה הראשון מאז הוצג הנוסח החדש של ח"כ בועז ביסמוט ועמד בסימן ההתנגדות בתוך הקואליציה לחוק. בשלב זה, לפחות 12 חברים ממפלגות הקואליציה והחרדים עשויים להתנגד לחוק, מה שיחייב את הקואליציה להסתמך על קולות המפלגות הערביות כדי להעביר את החוק.

גורם בכיר בקואליציה אמר אמש ל"ישראל היום" בתגובה על ההתנגדות לחוק מתוך הקואליציה: "ברור לנו שיבוצעו תיקונים ויהיו התאמות בחוק כדי שנוכל לגבש רוב שיעביר אותו. ידענו מראש שצריך לתקן את החוק, אבל ראש הממשלה נתניהו מאמין שלאחר התיקונים - יעבירו אותו. במילא, אם החוק לא עובר אז לא יעבור התקציב והכנסת גם כך תתפזר, כי החרדים לא ייתנו יד לתקציב בלי חוק גיוס".

מתווה אילוז

חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, שהציב כבר רשימת דרישות לנוסח החוק, אמר אתמול כי חברים אחרים בקואליציה הצטרפו בעקבותיו והצהירו שגם הם אינם מרוצים מהטיוטה הנוכחית של חוק הגיוס. חבר הכנסת אילוז קרא לכלל חברי הקואליציה מהמפלגות הציוניות להתאחד סביב עשר הדרישות שהציג, ובראשן סנקציות אפקטיביות, הורדת גיל הפטור והצבת יעדי לוחמים ומתגייסים שעומדים בדרישות צה"ל.

"אלו דרישות סבירות והגיוניות ואם קיימת באמת כוונה מצד המפלגות החרדיות לקחת חלק בנטל הביטחוני, אין שום סיבה להתנגד להן", טען אילוז. "רק כך נוכל לבדוק אם הכוונה היא לקדם שינוי היסטורי אמיתי, חיוני ביטחונית וחברתית - או חלילה להנציח את המצב הקיים".

במקביל, כיס ההתנגדות המשמעותי ביותר נוצר בשלב זה במפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ׳ - שארבעה מחבריה כבר הודיעו על הסתייגות מהחוק. אמש, התקיימה פגישת חירום בנושא בלשכתו של שר האוצר סמוטריץ'.

משקל המטרות לחוק

לקראת הדיון הבוקר, קיבלו חברי ועדת החוץ והביטחון מסמך מהייעוץ המשפטי לוועדה, ובו מספר נקודות על "מטרות החוק". לפי ההסבר, ישנן שלוש מטרות בחוק: הראשונה - צמצום אי־השוויון בגיוס לשירות הסדיר "לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות אזרחי־ביטחוני"; השנייה - הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות והשלישית - הכרה בחשיבות לימודי התורה.

הייעוץ המשפטי לוועדה הציע לחבריה לדון ביחס בין מטרות החוק - כלומר האם כולן שוות זו לזו במעמדן או שלאחרות יש חשיבות גדולה יותר. "האם, למשל, תכלית צמצום אי־השוויון תהיה התכלית המרכזית, או לחלופין היא תהיה שוות ערך להסדרת מעמדת בני הישיבות שתורתם אומנותם?", כתבו אנשי הייעוץ המשפטי. "ישנה חשיבות לליבון שאלה זו - שכן יש להתאים את ההסדרים בחוק לתכליות שתוצגנה במטרתו, מאחר שאלה ייבחנו לאור המשקל של כל אחת מהתכליות".

בייעוץ המשפטי הוסיפו כי על חברי הוועדה לבחון כל סעיף בהצעת החוק ביחס לתכליות המוצעות - ובסיום הדיונים, לקראת ההצבעה על החוק, לבחון אם הנוסח שיתקבל אכן עומד בסדרי העדיפויות של מטרות החוק. כמו כן, הייעוץ המשפטי לוועדה דרש לבחון אם החוק יכלול את המנגנונים שיבטיחו את השגת המטרות, כלומר מנגנונים שיבטיחו את צמצום אי־השוויון בנטל, לצד הסדרת מעמד בני הישיבות והכרה בחשיבות עולם התורה.

במשרד האוצר מערימים קשים נוספים

מכשול נוסף בדרכו של ביסמוט מגיע מכיוון אגף התקציבים במשרד האוצר שמתנגד בחריפות למתווה, וקובע כי המתווה לא יגדיל את מספר המתגייסים החרדים, הסנקציות לא אפקטיביות, והמצב הנוכחי ללא החוק מעודד גיוס יותר מאשר עם החוק.

האזהרה המרכזית: "המתווה עשוי להצטייר ככזה שמכיל סנקציות אפקטיביות, אבל בפועל הוא פועל בכיוון ההפוך".

בעמדה שפרסם האגף, הוא מציין כי צה"ל חסר 12,000 חיילים, וכי עלות חודש מילואים לאיש אחד עומדת על כ-50 אלף שקלים והעלות השנתית הצפויה היא עשרות מיליארדי שקלים. עוד הוא מציין כי העלות הישירה של אובדן הפעילות הכלכלית עקב המלחמה הוא 70 מיליארד שקלים. 

באגף מסבירים גם מדוע הסנקציות לא יעבדו באמצעות ניתוח ממנקודת מבט של צעיר חרדי, שלפיה הסנקציות המשמעותיות שנוגעות לדיור, כלל לא תפעלנה. "צעיר חרדי אומר לעצמו: "יקח שנתיים-שלוש עד שזה יתחיל, לא בטוח שזה יחול - אולי יעמדו ביעדי הגיוס", "אולי ישכנעו שעמדו ביעדי הגיוס", "אם לא עמדו, אולי הוועדה תאשים את הצבא ויעדי הגיוס יירדו, ואם כל זה כן יתממש? אקנה דירה בגיל 26". 

הבעיה השנייה עליה מצביע אגף התקציבים היא שהחוק מחזיר הטבות שנשללו כיום. במצב הנוכחי ללא החוק: אין תקציב לישיבות בגין חייבי גיוס, אין סבסוד מעונות יום לחייבי גיוס ומינואר 2026: אין הנחה בביטוח לאומי לחייבי גיוס. לעומת זאת, עם החוק המוצע: כל ההטבות חוזרות מיד, והן יישללו רק בעוד שנתיים אם לא יעמדו ביעדים ורק אם הוועדה המייעצת לא תעצור את זה. התוצאה היא שהחוק משפר את מצב חייבי הגיוס במקום להחמיר אותו.

באגף התקציבים הגיעו למסקנה, כי "מדובר בהמשכו של הסדר הגיוס הקיים זה עשרות שנים, והוא לא צפוי לתוצאה שונה" - החוק מנציח את המצב הקיים תחת מסווה של רפורמה.