"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לנתניהו אין מה להפסיד, הלחץ עובר להרצוג: מאחורי בקשת החנינה

ראש הממשלה לא במקרה בחר בעיתוי הנוכחי • גם אם בקשתו תידחה, הדבר ישרת את הקמפיין שלו בזמן בחירות • וגם: כך נבנה המהלך עד להגשת הבקשה הרשמית • פרשנות

,עודכן
0השמעה
התהליך נבנה במשך חודשיים. ראש הממשלה נתניהו והנשיא הרצוג. צילום: אורן בן חקון

מאחוריבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהועומדים גם שיקולים פוליטיים. נתניהו מבין שהסיכויים של החנינה להתקבל לא גבוהים, אבל הוא משנה את נושא השיחה מחוק הפטור מגיוס, שפחות נוח לו כרגע - לבקשת החנינה.

הצהרת נתניהו לאחר בקשת החנינה // לשכת רה"מ

המהלך של נתניהו משרת היטב את הקמפיין שלו, ובעצם הוא מצב של "Win Win" - אם בקשת החנינה תתקבל, כמובן זה תסריט מבורך עבור ראש הממשלה. אך גם אם לא, בשנת בחירות, הדבר ישרת היטב את הקמפיין שלו: "התיקים תפורים ואפילו הנשיא לא נתן חנינה".

כל הדרכים מוליכות להרצוג

באשר לנשיא יצחק הרצוג, במידה והבקשה תתקבל תיתכן מחאה גדולה יותר מזו שהייתה נגד הרפורמה במערכת המשפטית. הנשיא מבין את זה היטב.

בכלל, כל ההתרחשויות בחודשים האחרונים כוונו בעיקר על הנשיא מביקור שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי בבית המשפטוקביעתו שמדובר ב"משפט של באגס באני" (חרף כך שהאקבי אינו דובר עברית).

בנוסף, ישנה בקשת החנינה שניסחה השרה עידית סילמן (שעליה התבקשו השירים לחתום) ונשלחה לנשיא וכלה בנאום נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכנסת, וכן המכתב ששלח להרצוג.

בשורה התחתונה, מה שהשתנה היום הוא שנתניהו הגיש בקשה באופן רשמי, אך הסימנים שהלחץ עובר אל הרצוג היו שם כבר לפני כחודשיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר