ממלכתית, לאומית או אזרחית: ועדות החקירה שעמדו על הפרק - לפני שנבחרה הבעייתית מכולן

ב־6 בנובמבר 1973, חודש בדיוק אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ראש הממשלה גולדה מאיר נפגשה עם עורכי העיתונים לפגישת תדרוך.

מאיר בדיוק שבה מביקור מדיני בארה"ב, שבו נועדה עם מזכיר המדינה קיסינג׳ר והנשיא ניקסון. כבר אז, בזמן שחיילי המילואים עוד בחזית ולא כל השבויים חזרו ארצה - עלתה הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית.

"אני יודעת שזה לא יכול לעבור ככה סתם. אבל האם צריך לעשות זאת עכשיו? מיד?", אמרה גולדה. עורכי העיתונים השיבו כי העיתונות מביאה את הלכי הרוח בציבור שהממשלה אינה ערה להם מספיק.

גולדה התחבטה עוד לגבי הקמת הגוף החוקר, אבל תוך זמן קצר הבינה שאין לה ברירה. גם אז, הבחירות לכנסת היו בפתח - וגם אז, לראש הממשלה לא היה קל עם הרעיון: ״לזרוק קודם כל את ראש הממשלה ושר הביטחון לכלבים….? זה לא יהיה", אמרה.

אבל גולדה נאלצה להקים את ועדת החקירה הממלכתית, חודש וחצי בלבד מפרוץ המלחמה. בישראל 2025, יותר משנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר, ועדת חקירה ממלכתית עדיין לא נראית באופק.

״ישראל היום״ בוחן מה היו האפשרויות שעמדו בפני הממשלה לבירור האמת בשאלה מי האחראים לאסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה?

1. ועדת חקירה לאומית

בישראל מציגים לא אחת את 7 באוקטובר כ״11.9״ הישראלי - כהשוואה לעוצמת האסון שנפל על ארה"ב ביום שנפלו מגדלי התאומים. סיבה נוספת אפשרית להשוואה היא הוועדה שקמה לחקר הפיגועים - ועדה פוליטית, פריטטית ודו-מפלגתית, שהורכבה מחמישה נציגים רפובליקניים וחמישה נציגים דמוקרטיים.

המטרה, כפי שהציג אותה ראש הממשלה נתניהו, היתה לייצר אחדות לאומית בימים שאחרי האסון הגדול ביותר שחוו האמריקנים. זה הכיוון שאליו מצביע כעת גם ראש הממשלה - ועדה שיוויונית.

הממשלה מתנגדת לוועדה ממלכתית מפני שנשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, יקבע מי יהיו חבריה. טענתה היא ש״גם מערכת המשפט צריכה להיחקר״

המשפחות השכולות ממועצת אוקטובר התנגדו ליוזמה של נתניהו, שהקים בינתיים ועדת שרים לקביעת המנדט של ועדת החקירה. במקביל, משפחות שכולות מפורום הגבורה הביעו תמיכה ביוזמה של נתניהו – ואמרו כי ״רק ועדת חקירה שתשקף את כלל הציבור ותכלול את המשפחות שנפגעו מהאסון, תוכל להגיע לחקר האמת״.

2. ועדת חקירה ממלכתית

כמעט כל סקר שנעשה בציבור בשנה האחרונה הראה רוב ברור להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אליו מצטרפות גם משפחות ״מועצת אוקטובר״, שדורשות להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את נסיבות נפילתם והירצחם של יקיריהם.

זאת המסורת בארץ לחקר מחדלים ברמה לאומית, וזה גם כלי החקירה בעל הסמכויות הנרחבות ביותר. אלא שמי שמוסמך לפי החוק להקים את ועדת החקירה הממלכתית ולקבוע מה היא תחקור היא הממשלה - והשרים, שכולם ככולם כיהנו בה בזמן המלחמה ואחראים לאירועים שהתרחשו במהלכה, לא ששים לקדם ועדה שתוסמך לחקור גם אותם.

אבל הבעיה האמיתית של הממשלה עם הוועדה היא זהות האיש שימנה את חבריה - נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. בממשלה אומרים בריש גלי שלא ייתנו לעמית להחליט מי יהיו חברי הוועדה, ומדגישים ״גם מערכת המשפט צריכה להיחקר״.

במקביל, בג״ץ דרש מהממשלה לנמק עד תחילת ינואר מדוע היא אינה מקימה ועדת חקירה ממלכתית - אבל כל עוד עמית יישאר בתפקיד הממנה, הממשלה לא צפויה לשנות את עמדתה בעניין.

אפשרות נוספת להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא באמצעות החלטה של הוועדה לביקורת המדינה. אבל זו החלטה שדורשת את הגשת דו״ח מבקר המדינה לחקר אירועי 7 באוקטובר, ובעיקר רוב בתוך הוועדה - שבו מחזיקה הקואליציה, ולכן גם אפשרות זו אינה ריאלית.

3. ועדת בדיקה ממשלתית

מנגנון חקירה נוסף שעמד בפני הממשלה היה של ועדת בדיקה ממשלתית. גם כאן, מדובר בוועדה שהממשלה ממנה וקובעת את סמכויות עבודתה. אלא שחברי הוועדה הזו נבחרים כולם בידי הממשלה - כך שסביר שהממשלה לא תרצה ליצור מראית עין ברורה של שליטה בוועדה.

בנוסף, ועדת וינוגרד שהוקמה לחקירת מלחמת לבנון השנייה הגיעה לכדי מסקנות קשות נגד הדרג המדיני - וזהו לקח שהממשלה בוודאי למדה. לכן בשלב זה - גם הקמת ועדת בדיקה ממשלתית אינה סבירה.

4. ועדת חקירה פרלמנטרית

אפשרות נוספת שלא תקרה היא ועדת חקירה פרלמנטרית שתמונה בידי הכנסת לפי חוק יסוד: הכנסת, סמכויותיה ותפקידיה של ועדת החקירה. חברי הכנסת בוועדה ייבחרו לפי יחסי הכוחות של כל מפלגות הבית.

עם זאת, עד היום לא נקבע בבירור האם לוועדה יש סמכויות של ממש, והפרשנות המקובלת היא שסמכויותיה דומות לאלה של ועדת הכנסת – ולכן לא תוכל להשית סנקציות על האחראים.

5. מתווה הנשיא

במרץ האחרון הציע נשיא המדינה הרצוג מתווה פשרה – כדי לפייס את המתנגדים בימין לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. על פי המתווה, מי שימנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית יהיו עמית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג.

בסביבת ראש הממשלה נתניהו כבר דחו את המתווה, אך ייתכן שבסיטואציה מסוימת, נתניהו ישלוף אותו כ״פשרה״.

ועדת חקירה אזרחית כבר קמה, כשמשפחות שכולות ערכו חקירה. המסקנה העיקרית שלהן היתה הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית

6. מתווה השכל

גם בקואליציה הוצג מתווה הסותר את הדרישה לוועדת חקירה ״לאומית״.

סגנית שר החוץ, חברת הכנסת שרן השכל מהימין הממלכתי, מציעה להקים ועדת פשרה עם האופוזיציה שמתנגדת להצעה להקים ועדת חקירה פוליטית. על פי הצעתה של השכל, תוקם ועדה בת חמישה חברים: היו״ר, שימונה בידי נשיא המדינה, ויהיה מבקר צה״ל לשעבר ולצידו נשיא או משנה לנשיא העליון לשעבר - שיובילו את הוועדה.

בנוסף, ימונו שלושה נציגים שייבחרו על ידי הניצולים ומשפחות השכול במלחמה: אחד שייבחר על ידי שורדי השבי - או בני המשפחה הקרובים ביותר לחטופים שנרצחו וחבר נוסף שייבחר על ידי משפחות הנרצחים ב-7 באוקטובר - כך שלכל משפחה יהיה קול אחד. הנציג השלישי ייבחר באופן דומה על ידי משפחות הלוחמים שנפלו במהלך המלחמה.

7. ועדת חקירה אזרחית

זו אפשרות שלמעשה כבר בוצעה כשמשפחות שכולות ערכו בעצמן ועדת חקירה והציגו את מסקנותיה, ששלחו אצבע מאשימה הן לדרג המדיני והן לדרג הצבאי.

אבל המסקנה העיקרית של המשפחות, המקודמת מאז, היא הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

8. שובר שיוויון

קבוצת אנשי אקדמיה משמאל ומימין הקימו את פורום ״שובר שיוויון״, במטרה להגיע להסכמות חוצות מחנות. בחודשים האחרונים הגיעו הפורום להסכמה על מתווה להקמת ועדת חקירה: על פי ההצעה, חברי הוועדה ימונו בידי ״וועדת הארבעה״, שתורכב מנציג בית המשפט העליון, נציג הממשלה, נציג הקואליציה ונציג האופוזיציה.

היא תוסמך לחקור את האירועים החל ממבצע צוק איתן, ואת ״כל הגופים והמוסדות הנוגעים בדבר, ובכלל זה הממשלות, הכנסת, מערכת המשפט, צה"ל וגופי הביטחון". לפי חברי הפורום, בסקר שערכו מצאו ״תמיכה גורפת להצעה הזאת במרכז הפוליטי בישראל״.

9. הרבעון הרביעי

ההצעה של הרבעון הרביעי דומה למתווה הנשיא, ומציעה שתי חלופות למינוי חברי הוועדה: אחת, בהסכמה בין נשיא בית המשפט העליון והמשנה שלו. השנייה - החלטה פה אחד של נשיא בית המשפט העליון או נציגו, נציג הקואליציה ונציג האופוזיציה.

לטענת חברי התנועה, הצעתם תאפשר להקים וועדת חקירה ״שתזכה לאמון כלל הציבור, כולל זה שאיבד אמון בבית המשפט".