"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שאלת היום

"ייצב את המדינה": תומכים או מתנגדים לחוק הגיוס של ביסמוט? הצביעו

יו"ר ועדת החוץ והביטחון פרסם את טיוטת החוק • בין היתר השינויים דורשים שכבר בעוד כחצי שנה יעמוד היעד על 5,760 מתגייסים • האם החוק יחזק את צה"ל - או יפגע בו? הצביעו בעד או נגד

,עודכן
0השמעה
אין "יעדים" - יש "רף": השינויים בטיוטת חוק הגיוס של ביסמוט - והמשמעויות. צילום: אורן בן חקון

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כבועז ביסמוט, פרסם היום (חמישי) את טיוטתחוק הפטור מגיוסלחברי ועדת חוץ וביטחון.

במענה לביקורת נגד החוק שמקדם ביסמוט, שנועד לפטור צעירים חרדים מגיוס לצה"ל, חבר הכנסת טען כי "החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח".

ביסמוט על רקע פרסום טיוטת חוק הפטור מגיוס: "החוק טוב לצבא, לתלמידי הישיבות ולעם ישראל" // ללא קרדיט

השינויים העיקריים בחוק הם: 1. קיצור השנה הראשונה ומעבר מיעד נוח ליעד קשה הרבה יותר, שהמשעות בפועל היא שהתקופה הראשונית תתקצר משמעותית, וכבר בעוד כחצי שנה יידרשו לעבור ליעד הבא בתוכנית - 5,760 מתגייסים. בתוך כשנה וחצי בלבד נדרשת עמידה ביעד מצטבר גבוה מאוד של 8,160 חיילים.

2. צמצום השירות האזרחי למסגרות ביטחוניות בלבד. שירות אזרחי יוכר רק בגופי ביטחון שהצבא כבר מגייס אליהם: משטרה, שב"ס, שב"כ, ומוסד. 3. נוספה סנקציה אזרחית: שלילת מלגות לימודים למי שאינו עומד בדרישות - שתופעל כבר בשנה הראשונה.

השינויים בטיוטת חוק הפטור מגיוס של ביסמוט,צילום: אורן בן חקון

4. שינוי בהרכב הוועדה לבחינת יישום החוק: הוצא מהוועדה שתעקוב אחר יישום החוק, רב צבאי והוכנס במקומו קצין בדרגת אל"מ מאגף כוח אדם. המשמעות: פחות שיקולים מגזריים, יותר בקרה מקצועית של הצבא.

"חוק הגיוס של ביסמוט" מתייחס להצעת חוק גיוס חדשה שגיבש יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, המנסה להסדיר את גיוסם של חרדים לשירות צבאי או לאומי. עיקרי ההצעה כוללים קביעת יעד של 50% גיוס חרדי תוך חמש שנים, השארת גיל הפטור מגיוס על 26, והפחתת תקציבי ישיבות רק במקרים של אי-עמידה ביעדי גיוס. משמעות ההצעה היא ניסיון למצוא איזון בין צורכי הביטחון של המדינה לבין שמירה על סוגיות חברתיות ודתיות, אך היא מעוררת מחלוקת וביקורת רבה בשל סעיפים שונים בה.

מה דעתכם?האם אתם תומכים בחוק של יו"ר ועדת החוץ והביטחון לפטור החרדים מגיוס - או מתנגדים לו?הצביעו ושתפו אותנו בתגובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר