"אתה לא תאיים עליי": עימות בין ח"כ רוטמן ליועמ"ש הוועדה

ועדת החוקה, חוק ומשפט דנה היום (שני) בהכנות לקריאה ראשונה בשתי יוזמות מרכזיות. פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והגבלת משך זמן החקירה המשטרתית עד הגשת כתב אישום."ישראל היום" מעבירה את הדיונים בשידור ישיר.

בדיון הראשון, שנפתח בשעה 09:00, הוצגו מספר הצעות חוק המבקשות "לעצב מחדש את מבנה מוסד הייעוץ המשפטי והתביעה בישראל". בשעה 12:00 תעלה להצבעה הצעת חוק סדר הדין הפלילי, שקובעת מגבלות זמן מוגדרות לחקירות משטרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, פתח את הדיון: "היועמ"שית עסוקה בשיבושי חקירה. היא מצפצפת על החוק, אבל זה בסדר. אנחנו רגילים". הורים שכולים שישבו בוועדה תקפו את היועמ"שית והפצ"רית, אך גם את המצב במדינה ואת ראש הממשלה. רוטמן קטע את הדברים.

במהלך הדיון פרץ עימות חריף בין יו"ר הוועדה לבין יועמ"ש הוועדה, גור בליי, שאמר לרוטמן: "אל תאיים עליי". גם ח"כ קריב התרעם על ניהול הדיון. ח"כ מירב כהן מהאופוזיציה תקפה את רוטמן: "אם לא תתן לשר המשפטים לשעבר להשלים את דבריו - אנחנו נקום ונלך".

מרידור: "ניסיון לשנות את המשטר"

השר לשעבר דן מרידור התייצב בוועדה והשמיע דברים חריפים נגד פיצול תפקיד היועמ"ש. "תפקיד הייעוץ המשפטי הוא אחד המרסנים על השלטון, ויש לראות את ההצעות במציאות של ימינו", אמר. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש ניסיון לשנות לחלוטין את המשטר בישראל ללא דמוקרטי. המהלך של ריסון המרסנים - היועמ"ש, בית המשפט, העיתונות - כל זה מביא אותנו למשטר אחר".

מרידור הסביר כי "המבדיל בין דמוקרטיה לדיקטטורה הוא לא שלטון הרוב אלא מגבלות הרוב. ליטול את הסמכות הזו מהיועמ"ש, זה להתיר לממשלה ולשרים לעשות ככל העולה על רוחם". הוא הזכיר את ועדת לנדוי מ-1987 כדוגמה: "אנשי השב"כ באו ליועמ"ש חריש ואמרו שהם רוצים לדעת שאם יפעלו לפי הדוח לא יועמדו לדין וחריש נתן להם אישור לכך. לו הייתה אז שיטה שבה היועמ"ש נותן עצות והתובע הכללי לא כפוף להן, הם היו עומדים לדין".

השר לשעבר הדגיש: "אנחנו בשנים האחרונות תחת מתקפה, ממשלה שרוצה לעשות עבירות מתנגשת עם היועמ"ש. מי שלא רוצה לעשות עבירות לא מתנגש. אם החוק לפוליטיזציה של השופטים לא ישונה, כל הדיון פה לא חשוב - לא יהיה רסן לרוב שיחליט על הכל".

יו"ר הוועדה רוטמן הגיב לחברי הוועדה שהתפרצו לשמע דבריו של מרידור: "אין למישהו ספק בדבר עמדותיו הפוליטיות של השר לשעבר מרידור, ויש לשמוע את דבריו בהקשר זה".

מהות הפיצול ומודל התביעה החדש

בהצעת החוק של יו"ר הוועדה, יחד עם הח"כים אוהד טל ומיכל וולדיגר, מוצע לפצל את תפקיד היועמ"ש לשלושה בעלי תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. בהתאם לכך, נקבעים גם שינויים בהליכי המינוי, משך הכהונה וסמכויות התפקיד.

הצעה נוספת, של ח"כ מישל בוסקילה, מבקשת להעביר את הסמכות לפתיחה בחקירה או להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מהיעוץ המשפטי לפרקליטות המדינה. זאת, בכפוף לאישור ועדה בת שלושה חברים - שופט עליון בדימוס, יועמ"ש לשעבר וסנגור פרטי שימונה בידי הסניגור הציבורי הארצי.

בהצעת החוק של ח"כ מלביצקי, מוצע "להפריד באופן מובהק בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין מוסד התביעה הפלילית". לפי ההצעה, "יכהן תובע כללי שיתמנה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה ויחזיק בסמכות הבלעדית לניהול ההליכים הפליליים".

בשעה 12:00 תעלה להצבעה הצעת חוק סדר הדין הפלילי, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן. ההצעה קובעת מגבלות זמן מוגדרות לחקירות משטרה ולפעולות התביעה לאחר סיום החקירה. לפי הנוסח, "אם כתב אישום לא יוגש בתוך התקופה שנקבעה - בית המשפט לא יוכל לדון בו. במקרים חריגים יינתן חריג לזמני החקירה".