ישראל, זה כבר ברור, מתקרבת לבחירות. ובעוד השאלות הפוליטיות הגדולות נראות רחוקות מהכרעה, דבר אחד ברור: כמו במערכות הבחירות האחרונות, הכוח הפוליטי החזק היום ביותר בישראל הוא "חסרי הבית" - הישראלים שמרגישים שבמפה הפוליטית הנוכחית אין אף מפלגה שמייצגת את עמדותיהם ושתדאג לאינטרסים שלהם.
וכמו בכל בחירות - על הקווים מתחממות כבר כמה מפלגות ויוזמות חדשות, שמבטיחות למתלבטים לשקף את החברה הישראלית ואת הצרכים שלה ביום שאחרי המלחמה. הנה כמה מהיוזמות הבולטות.
1. מפלגת "קפלן"
הרעיון להקים מפלגת "קפלן" מתגלגל כבר כמה שנים טובות, עוד מהימים שבהם המחאה נגד הממשלה זוהתה עם "בלפור".
השמות השתנו, אבל הרעיון ברור: מפלגה שחורטת על דגלה "להחזיר עטרה ליושנה" - ואת הציבור הליברלי לקדמת הבמה.
להתארגנות כזו יצטרפו בוודאי מובילי המחאה הנוכחית שקמה ברסלר, משה רדמן ואולי גם יאיא פינק, לצד קבוצות בולטות אחרות במחאה, כמו "אחים לנשק".
אפשרות נוספת שתיבדק היא השתלבות של אנשי המחאה בפלטפורמה קיימת, למשל בפריימריז של "הדמוקרטים" (שם משוריינים גם שני מקומות למרצ), או התאחדות לרשימת מחאה אחת גדולה, מחשש שריצה לבד לא תספיק כדי לעבור את אחוז החסימה ותביא לאובדן קולות בגוש השמאל.
2. מפלגת 7 באוקטובר
הדמויות הבולטות בקרב המשפחות השכולות ומשפחות החטופים עשויות להקים התארגנות בעצמן, כנראה סביב המסר של בנייה מחדש, דרישה להחלפת ההנהגה המדינית והצבאית, ובעיקר הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון האישי והלאומי שלהן ב־7 באוקטובר.
השמות שמוזכרים בהקשר זה הם עינב צנגאוקר, אייל אשל, רפי בן שטרית, ואולי גם יונתן שמריז, אחיו של אלון שמריז שנחטף לעזה ושנורה למוות בשוגג על ידי צה"ל. שמריז כבר החליט להצטרף לפוליטיקה, ואולי להקים מפלגה.
3. מפלגת המשרתים
יועז הנדל כבר הכריז אמנם על חזרה לפוליטיקה והקים את מפלגת "המילואימניקים", אבל על רקע הדרישה הרחבה בציבור לחוק גיוס אמיתי, ייתכן שיוזמות נוספות יחברו אליו.
דוגמאות אפשריות לחיבורים כאלה הן שיתוף פעולה עם תנועות המשרתים, ומפלגת "אל הדגל" שכבר הביעה קו פוליטי נקי מחרמות והכריזה ש"אין ימין ואין שמאל".
4. מפלגת ימין חדשה
לצד חוסר בבית פוליטי, הסקרים מצביעים על מגמה נוספת וברורה בציבור: הישראלים הלכו ימינה אחרי 7 באוקטובר.
בשנים האחרונות נבחנה כמה פעמים האפשרות להקים מפלגת ימין חדשה, כזו שלא תפסול מראש ישיבה עם בנימין נתניהו, ושתוכל לגרוף את הקולות של "הימין הרך" המפורסם.
שם שנבחן בעבר הוא חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, שגילה קו לעומתי למפלגתו, הליכוד, בזמן קידום הרפורמה המשפטית.
גם כאן לא ברור אם יש היתכנות ליוזמה כזאת, בפרט מפני ששאלת רק ביבי או רק לא ביבי עדיין רלוונטית עבור רוב מוחלט של המצביעים.
5. הדר מוכתר
הדר מוכתר רצה גם בבחירות הקודמות כמנהיגה של מפלגת "צעירים בוערים" והפכה לטרנד החם של הבחירות.
בפעם הקודמת זה נגמר בפחות מ־10,000 קולות ובגיוסה של מוכתר לצבא. מאז הפעילות הפוליטית שלה נשמרה על אש קטנה.
עכשיו, כמשוחררת טרייה, מוכתר רצה על משבצת האישה החדשה בליכוד - והפכה לתופעת רשת מחודשת בשבועות האחרונים, כשהיא פותחת בעימותים עם אנשי שמאל, שאחד מהם אף נעצר בחשד שהטריד אותה מינית.
סיכוייה להתברג ברשימת הליכוד נראים בשלב זה נמוכים, אבל אין ספק שהיא צפויה להיות מהדמויות הצבעוניות בבחירות הבאות לכנסת.
6. הרבעון הרביעי
ב־29 במאי נפל דבר בישראל: בפריימריז של התארגנות פוליטית חדשה, לראשונה אחרי לא מעט שנים של הקמת מפלגות ללא בחירות פנימיות - נקבע כי יואב הלר יהיה יו"ר "הרבעון הרביעי".
מאז התנועה עוד לא הכריזה חד־משמעית על כוונה לרוץ בבחירות הקרובות, אבל מטרות ואג'נדות כבר יש. הם קוראים להגיע ל"מתווים פרקטיים להסכמה בנושאים המשמעותיים לעתיד ישראל" - אולי משפט שמסכם טוב מכל את מה שהמתלבטים בישראל רוצים.
בשלב זה הם טרם הכריזו כאמור על ריצה רשמית - אבל מעורבות פוליטית כזאת או אחרת מצידם צפויה בכל מקרה בבחירות הקרובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו