דו"ח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהגיע לידי "ישראל היום", קובע כי ישנה הצדקה להכפיף את קק"ל לביקורת מבקר המדינה. על פי הדו"ח, שהוכן לקראת דיון שייערך מחר (שני) בועדת הפנים, קק"ל מחזיקה בנכסים בשווי 24.7 מיליארד שקל ומקבלת מדי שנה יותר מ-5 מיליארד שקל מרשות מקרקעי ישראל - אך איננה נתונה לביקורת חיצונית. הדו"ח מעלה כי קק"ל מסיימת כמעט כל שנה בעודפים של מיליארדים מכספי הציבור, כשלא ברור לאן מגיעים הכספים.
על פי הדו"ח, העלייה הגדולה במחירי הדירות בעשורים האחרונים הביאה לגידול בהכנסות של רמ"י - וכתוצאה מכך, לזינוק בתקציב שקק"ל מקבלת ממנה. בין קק"ל לבין ממשלת ישראל קיימת אמנה עתיקת יומין שלא חודשה מאז 1961. על פי ההסכם, רמ"י מנהלת את הקרקעות של קק"ל והמדינה משלמת על הוצאות המנהל שלהן - אך הכספים מהמכירה מועברים לקק"ל.
כך, קרקעות שנרכשו לאורך השנים על ידי נדבנים חיצוניים משמשות עד היום כמקור הכנסה שוטף לקק"ל - אף שהכסף מהן בסופו של דבר לא מתגלגל לציבור, בעוד ההוצאות של קק"ל נותרו נמוכות באופן ניכר לעומת הכנסותיה.
בנוסף, ועדת הביקורת החיצונית של קק"ל מצאה שורת ליקויים במנהל תקין בארגון. בין היתר, שליח קק"ל לצרפת עסק במקביל בפעילות פוליטית. עוד הסתבר כי שליחי קק"ל בחו"ל נוהגים לקבל תקופת הסתגלות בשכר מספר חודשים לאחר סיום תפקידם, גם מבלי שהם עובדים בפועל.
עוד נמצא כי קק"ל העבירה בכל אחת מהשנים האחרונות קרוב למיליון שקל ל"מערך לשירותים רוחניים בתפוצות" - על אף שהתקציב לא מומש לתוכנית עבודה בפועל ושימש רק למימון פעולות שוטפות, מה שהעלה תהיות גם אצל מבקר המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו