"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח חדש חושף: קק"ל מסיימת בעודפים של מיליארדים מדי שנה - לאן הולך הכסף?

דו"ח מרכז המידע של הכנסת קובע: יש הצדקה להכפיף את קק"ל לביקורת מבקר המדינה • קק"ל מחזיקה נכסים בשווי 24.7 מיליארד ומקבלת מעל 5 מיליארד שקל בשנה מרמ"י - אך לא נתונה לביקורת חיצונית

,עודכן
0השמעה
עודפים של מיליארדים. קק"ל. צילום: נעמה שטרן

דו"ח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהגיע לידי "ישראל היום", קובע כי ישנה הצדקה להכפיף את קק"ל לביקורת מבקר המדינה. על פי הדו"ח, שהוכן לקראת דיון שייערך מחר (שני) בועדת הפנים, קק"ל מחזיקה בנכסים בשווי 24.7 מיליארד שקל ומקבלת מדי שנה יותר מ-5 מיליארד שקל מרשות מקרקעי ישראל - אך איננה נתונה לביקורת חיצונית. הדו"ח מעלה כי קק"ל מסיימת כמעט כל שנה בעודפים של מיליארדים מכספי הציבור, כשלא ברור לאן מגיעים הכספים.

מנהל במשרד מבקר המדינה: "מרדדים את הלגיטימציה של מוסד המבקר, שחייב להתקיים" (ארכיון) // דוברות הכנסת

על פי הדו"ח, העלייה הגדולה במחירי הדירות בעשורים האחרונים הביאה לגידול בהכנסות של רמ"י - וכתוצאה מכך, לזינוק בתקציב שקק"ל מקבלת ממנה. בין קק"ל לבין ממשלת ישראל קיימת אמנה עתיקת יומין שלא חודשה מאז 1961. על פי ההסכם, רמ"י מנהלת את הקרקעות של קק"ל והמדינה משלמת על הוצאות המנהל שלהן - אך הכספים מהמכירה מועברים לקק"ל.

כך, קרקעות שנרכשו לאורך השנים על ידי נדבנים חיצוניים משמשות עד היום כמקור הכנסה שוטף לקק"ל - אף שהכסף מהן בסופו של דבר לא מתגלגל לציבור, בעוד ההוצאות של קק"ל נותרו נמוכות באופן ניכר לעומת הכנסותיה.

הצדקה להכפיף את קק"ל לביקורת מבקר המדינה. מתניהו אנגלמן (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

בנוסף, ועדת הביקורת החיצונית של קק"ל מצאה שורת ליקויים במנהל תקין בארגון. בין היתר, שליח קק"ל לצרפת עסק במקביל בפעילות פוליטית. עוד הסתבר כי שליחי קק"ל בחו"ל נוהגים לקבל תקופת הסתגלות בשכר מספר חודשים לאחר סיום תפקידם, גם מבלי שהם עובדים בפועל.

עוד נמצא כי קק"ל העבירה בכל אחת מהשנים האחרונות קרוב למיליון שקל ל"מערך לשירותים רוחניים בתפוצות" - על אף שהתקציב לא מומש לתוכנית עבודה בפועל ושימש רק למימון פעולות שוטפות, מה שהעלה תהיות גם אצל מבקר המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר