זעם על קידום שירות לאומי לחרדים: "פטנט לשירות שלא יתבצע"

במקביל לניסיונות לקדם את חוק הפטור מגיוס, הקואליציה תקדם בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית את הארכת השירות הלאומי־האזרחי לבני ישיבות בחצי שנה נוספת, כחלק ממתווה הגיוס הכללי לחרדים. לציבור החרדי מדובר ב"סולם" שיוכל אולי לפטור חלק מהצעירים מגיוס לצה"ל, אולם בקרב הציבור המשרת זועמים: "זה פליק־פלאק מהמקפצה לגיוס".

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת החוק היא "להבטיח המשך הפניה רציפה של מיועדים לשירות ביטחון העומדים בתנאי החוק לשירות הלאומי־אזרחי עד לסיום גיבוש חוק הגיוס". עם זאת, בשנים האחרונות נשמעה ביקורת רבה על המתווה, וגם חברי ועדת החוץ והביטחון הודו כי מדובר במתווה "לא שוויוני שיש להגבילו בזמן". בעשור שבו ייושם המתווה, כחלק מהכנה לחוק גיוס כללי לחברה החרדית, התגייסו מאות חרדים בלבד לשירות הלאומי־האזרחי לשנתיים או שלוש, בהיקף של משרה חלקית בלבד.

עם זאת, בקרב הציבור המשרת זועמים על קידום המתווה הזה, שלטענת רבים ירחיק עוד יותר את הציבור החרדי מלעמוד ביעדי הגיוס לצה"ל.

"אחד התנאים הבסיסיים לגיוס אפקטיבי הוא שצה"ל ימיין לפי צרכיו, ולפי התאמת המועמד לשירות ביטחון", אומרת הרבנית מלי שטרנברג, הנשואה למילואימניק שמתנדב בגיל 66. "אם יישארו מועמדים שלא מתאימים לתפקידי לוחמה או תומכי לחימה - הם יוכלו לשרת בשירות לאומי־אזרחי. אולם הארכת החוק הנוכחי משמעותה לא רק היפוך המיון כך שהצבא לא ימיין לפי צרכיו, אלא גם פטנט נפלא להירשם לשירות שלא באמת יתבצע (או לא יתבצע במלואו), ולהימלט בפליק־פלאק מהמקפצה מחובת הגיוס.

"בדברי ההסבר לבקשה להארכת החוק נכתב: 'כדי להבטיח המשך הפניה רציפה של מיועדים לשירות ביטחון' - יש לנו הצעה יעילה בהרבה כדי להבטיח הפניה רציפה: פשוט להחיל את חוק שירות הביטחון הקיים על כל מחזור הגיוס".

ענבר הרוש־גיטי, ממייסדי מפלגת "ישר" עם גדי איזנקוט ולשעבר מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון: "השירות האזרחי לצעירים חרדים נחל כישלון מאז הקמתו, והצליח לגייס מאות בודדות של מתנדבים חרדים מדי שנה בלבד. הוא מעולם לא עמד ביעדים שהועמדו לו ומעולם לא הצליח להוות חלופה משמעותית לשירות בצה"ל. במקום לקדם חוק גיוס שיביא לוחמים נוספים לצה"ל ולהקל על מערך המילואים, ממשלת ישראל מקדמת חוק שירות אזרחי שתפקידו להעביר כספים למנגנונים בזבזניים".

"אין לנו דדליין"

בקואליציה עדיין ממתינים לאור הירוק מהרבנים החרדים, כדי להתקדם בדיונים על חוק הגיוס. בימים האחרונים נועדו כמה פעמים מנהיגי הציבור החרדי־ליטאי, הרב דוב לנדו והרב משה הילל הירש. בשלב זה בחצרות הרבנים מעריכים שהשניים רוצים לגבש יחד עמדה מתואמת לפני שיציגו את דעתם על הנוסח הנוכחי. עם זאת, נשמעו גם הערכות שהירש גיבש דעה ראשונית חיובית על החוק. "אין לנו דדליין להכרעה בשלב זה - אנו ממתינים להחלטתם ורק אז נתקדם", טוענים במפלגות החרדיות.

בגלל ההמתנה לעמדת החרדים, גם בשבוע הבא לא נקבעו דיונים בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס, וחרם החקיקה החרדי על הקואליציה נמשך. עם זאת, ההערכה היא שגם השבוע יירשמו "דילים" במליאה על תמיכה בחוקים שמקדמת הקואליציה, בתמורה לחוקים חשובים במיוחד לחרדים.

"הרמנו ידיים"

במפלגות החרדיות מודים בשיחות סגורות: "הרמנו ידיים, אבל כלפי חוץ חייבים להראות שנלחמים". המשבר סביב חוק הגיוס הולך ומעמיק, כשהדרישות שהוצבו לח"כים החרדים נחשבות, לדבריהם, בלתי אפשריות.

גם ללא חוק או סנקציות, מתגייסים מדי שנה כ־2,000 חרדים, לרוב צעירים שיצאו מהדת או כאלה שבוחרים בשירות אזרחי. יעד של 3,000 חיילים נתפס כמשהו שניתן לבלוע, אך הדרישה ל־4,800 מתגייסים כבר נחשבת חסרת סיכוי, לטענת החרדים. עם זאת, לדברי גורם בכיר במערכת הפוליטית, "בלי לגייס בחורי ישיבות חרדים, פשוט אי אפשר להגיע למספרים האלה".

לצד סוגיית הגיוס, נושא סבסוד המעונות מעורר סערה. במגזר החרדי רואים בקיצוץ הסבסוד מעין עונש עקיף כלפי המשפחות, ובעיקר כלפי הנשים שנושאות בנטל הכלכלי. שכרה הממוצע של אישה חרדית עומד סביב 7,000 שקלים בחודש בלבד, וכאשר המדינה מסירה את הסבסוד למעון - היציאה לעבודה כבר לא משתלמת. הפתרון שנשאר הוא מעונות פרטיים, וזה מסוכן, יקר ולא מפוקח, כך מספרות נשים חרדיות.

"נתניהו לא באירוע"

ברחוב החרדי גוברת התחושה שחברי הכנסת מורחים את הזמן ולא מחפשים פתרון אמיתי. בקואליציה מרגישים את התסכול הזה, וזו הסיבה שהיא מנסה לקדם את ההחלטה במהירות.

במפלגות החרדיות יש מי שמתבטא בחריפות כלפי רה"מ. "נתניהו לא באירוע. אין דיונים רציניים. אם הוא היה משקיע רבע מהאנרגיה שהוא משקיע בפוליטיקה הקטנה בליכוד בחוק הגיוס - כבר היינו אחרי המשבר", אומר בכיר באחת המפלגות. לדבריו, חברי הכנסת החרדים איבדו אמון במנהיגות שלו בנושא, ומסרבים להטריח את הרבנים לפני שתהיה הצעה סופית ורצינית.