אי שם בדצמבר 23, בעיצומה של המלחמה, קיבלתי טלפון ממספר לא מוכר. על הקו מג"ד הנדסה. "שלום דני, יצאתי כעת מהלחימה בעזה ובדרך שמעתי את אחת מהתכניות שלכם. השדר אמר שצה"ל לא עושה שום דבר כדי להחזיר את החטופים. אני בדרך לבקר הורים שבנם, שהיה חייל אצלי בגדוד, נהרג בקרב והם עכשיו יושבים שבעה. מה אני אמור להגיד להם? שלפי השדר שלך הבן שלהם נהרג סתם? שבגלי צה"ל אומרים שאין משמעות לתמונת משפחת ביבס שנמצאה בכיס שלו? הוא תקע לי ולכל הלוחמים סכין בלב."
הייתי חסר מילים. במשרד הקשבתי להקלטת התכנית חזור והקשב. זימנתי את השדר למשרד, קיוויתי שאשמע הסבר ואולי התנצלות ותיקון, אבל ידעתי שזה לא יקרה. כמו בשיחות קודמות אודות הפרדת דעות משידור האקטואליה או על ליינאפ שצריך להיות מאוזן יותר גם כאן הוא התבצר בעמדתו וטען שהכל חלק מהביקורת העיתונאית הלגיטימית. אז זהו שלא. כלי תקשורת ובוודאי ציבורי ולא כל שכן צבאי, חייב להיות הגון, זהיר, מסתמך על עובדות ובעיקר לא מוטה פוליטית או אחרת. הציבור הוא הבוס והוא זכאי לשמוע שידור ביקורתי מאוזן, נשכן בהחלט אבל באופן מקצועי והוגן, ומגוון. השדר המדובר הוא לא היחיד, יש היום והיו בעבר עוד, לא רק משמאל, שדעתם הפוליטית הובעה בריש גלי ושידוריהם היו מוטים.
כשראיתי היום את הודעת השר כ"ץ, ליבי נחמץ. את גלי צה"ל לא צריך לסגור, צריך לתקן. סגירה של כלי תקשורת עיתונאי מרכזי בישראל על ידי הממשלה, משמעה פגיעה בציבור צרכני התקשורת, בגיוון הקולות ובתחרות ובוודאי בתקופת שסע עמוק במדינה. יש לא מעט בביקורת על גל"צ, תחנת הרדיו הצבאית צריכה לפעול באופן הכי מחמיר לפי כללי אתיקה, בהגינות ובלי הטיה, וזה לא המצב כיום בחלק משעות השידור.
אתמול בשיחות עם עיתונאים בכירים היום ולשעבר בתחנה, כולם הסכימו כי השדר המדובר ועוד אחד או שניים מוציאים דיבה רעה על גלי צה"ל שיש בה עיתונאים מעולים, שבמגוון של תכניות חברה בידור תרבות, עושה בדיוק את ייעודה. אינספור שעות שידור מהשטח, הצבאי והאזרחי. בחודשי המלחמה הראשונים הוצאתי לשידורי שטח יומיומיים את תכניות התחנה כולן, לפני כל כלי התקשורת האחרים. ויש גם כיום, תכניות אקטואליה מעולות עם שדרים שלא חשים צורך לבטא את דעתם הפוליטית בכל משפט שני.
השדר המדובר ועוד אחד או שניים נתנו את הצידוק לשר הביטחון להודיע על סגירת התחנה. התיקון יקרה כשאלה ששאגו ברמקולים "דמוקרטיה" מול התחנה יבינו שאין משמעותה לדחוף את הדעה החביבה עליהן לאזני המאזינים. כשיבינו שפתיחת שערי התחנה לצעירי הפריפריה (מהפיכת המיונים שעשיתי והמפקד הנוכחי טל לב רם ממשיך) אין מטרתה "להכניס ליכודניקים" כפי שטען אז מאחורי גבי עיתונאי מהתחנה, אלא לגוון אותה ולהפוך אותה לשל כל הציבור.
כשנכנסתי לתפקיד בפברואר 23 וניסיתי לתקן בעיות מקצועיות, כמו דיוק בנתונים והסתמכות על מקורות ניטרליים למשל בדיווח על מספרי המפגינים במחאה, נתקלתי בביקורת רושפת מבית ומחוץ על "אג'נדה" ו"תמיכה בהפיכה משטרית" ופגיעה בדמוקרטיה. כשהיה דיון על גיוון מנעד המרואיינים, היה מי שהדליף החוצה על "דרישות פוליטיות" למרות שרוב העורכים הסכימו ויישמו.
כלי תקשורת ציבורי הגון ומקצועי, לא אמור לשקף צד אחד בעימות פוליטי, כפי שקרה במהלך המחאה לחלק מהעיתונאים בחלק מכלי התקשורת, גם בגל"צ. ודווקא לגלי צה"ל היכולת להיות כלי התקשורת ההגון המאוזן המקצועי והכלל ישראלי, לא צריך לסגור צריך לתקן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו