"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דו"ח מפחיד: ישראל לא ערוכה לרעידת האדמה הגדולה הצפויה
רעידת אדמה גדולה ומשמעותית מתרחשת בישראל בממוצע אחת למאה שנים • לפיכך, ברשויות החירום מעריכים כי מדובר לא בשאלה של אם, אלא של מתי • דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהגיע לידי "ישראל היום", מעלה שאלות מטרידות באשר למידת ההיערכות של רשויות החירום לרעידת אדמה הרסנית ולשלב השיקום שלאחריה
תרגיל המדמה רעידת אדמה בישראל (ארכיון). צילום: אורן בן חקון
פרסום ראשון

דו"ח מפחיד: ישראל לא ערוכה לרעידת האדמה הגדולה הצפויה

רעידת אדמה גדולה ומשמעותית מתרחשת בישראל בממוצע אחת למאה שנים • לפיכך, ברשויות החירום מעריכים כי מדובר לא בשאלה של אם, אלא של מתי • דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהגיע לידי "ישראל היום", מעלה שאלות מטרידות באשר למידת ההיערכות של רשויות החירום לרעידת אדמה הרסנית ולשלב השיקום שלאחריה

אילי זילברברג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

רעידת אדמה גדולה ומשמעותית מתרחשת בישראל בממוצע אחת למאה שנים - והאחרונה התרחשה כמעט לפני מאה שנה, בשנת 1927. לפיכך, ברשויות החירום מעריכים כי מדובר לא בשאלה של אם, אלא של מתי.

דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהגיע לידי "ישראל היום", מעלה שאלות מטרידות באשר למידת ההיערכות של רשויות החירום לרעידת אדמה הרסנית ולשלב השיקום שלאחריה.

"ישראל לא ערוכה בכלל לרעידת אדמה%2C תתחולל מגה קטסטרופה"

הבוקר תקיים ועדת הפנים של הכנסת דיון בנושא, על רקע ממצאי הדו"ח. מהדו"ח עולה כי אף שכל המבנים שנבנו בישראל החל מ-1980 אמורים לעמוד בתקן של עמידות בפני רעידות אדמה, אין ודאות שכל המבנים שנבנו מאז אכן עומדים בדרישה.

הדבר כולל גם מבנים באזורי סיכון גבוה בפריפריה, בבקעת הירדן ובצפון. הממשלה אינה מחזיקה במיפוי מסודר ומקיף של המבנים שאינם עומדים בתקן, ומסתמכת על הערכות בלבד.

במקביל, הממשלה מתבססת על פרויקטים של התחדשות עירונית - תמ"א 38 (שכבר הסתיימה) ופינוי-בינוי - כפתרון לחיזוק מבנים ישנים. אולם התקציב שהוקצה לפרויקטים אלו, במיוחד לאחר ביטול תמ"א 38, מספיק למעט פרויקטים בלבד ואינו מספק מענה רחב.

תמ"א 38, צילום: יהושע יוסף

הדו"ח מתריע כי הממשלה מסתמכת על מודל שוק חופשי לחיזוק מבנים, אך בפועל המודל אינו ישים בפריפריה - שם צפויה הפגיעה להיות קשה יותר. הפעילות הממשלתית בנושא מתבצעת בתקציבים מועטים וללא תוכנית סדורה.

תקציבי רשויות החירום קוצצו משמעותית בשנים האחרונות: תקציב רשות החירום הלאומית (רח"ל) ירד מ-182 מיליון ש"ח בשנת 2018 לכ-80 מיליון ש"ח בלבד ב-2023, וצומצם גם כוח האדם בכשני שלישים. תקציב ועדת ההיגוי לטיפול ברעידות אדמה צנח מ-15 מיליון ש"ח ב-2016 ל-6 מיליון ש"ח בלבד ב-2022.

עוד מתברר כי משרד הפנים, המשמש רגולטור של הרשויות המקומיות, אינו מהווה סמכות מקצועית להנחייתן או לבקרה על היערכותן לרעידות אדמה - זאת אף שהתפיסה הלאומית ברח"ל מגדירה את הרשות המקומית כ"לבנת היסוד" בטיפול באירועי רעידת אדמה.

הרס מרעידת האדמה (ארכיון), צילום: AFP

לפי הדו"ח, 73% מהרשויות המקומיות, המהוות כמחצית מאוכלוסיית המדינה, מתקשות או עלולות להתקשות בטיפול באירוע כזה. עם זאת, מדובר בנתונים לא מעודכנים, ואין שקיפות באשר למצב הנוכחי.

עוד מצוין כי אף שהממשלה אימצה בשנה שעברה דו"ח לשיקום ארוך טווח לאחר רעידות אדמה ואסונות בכלל, חלקים משמעותיים ממנו טרם יושמו. הממשלה מסתמכת על דיווח עצמי מצד הגופים האמונים על הביצוע, ולא עודכנה הקמת גוף שירכז את ניהול השיקום, לרבות מתן פתרונות לדיור זמני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...