ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום (ראשון) לדיון מעקב על מדיניות מעצר עריקים ומשתמטים. יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן, אמר: "לעצור עריקים זה לא תפקיד של הצבא. אין בתי כלא בשביל כולם. למשטרה הצבאית ולצה"ל יש עוד כמה משימות, וזו לא משימה שהם צריכים לעשות".
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון מנהל כוח אדם, אמר: "הצורך בכוח אדם הוא משמעותי ביותר. צבא חובה מחייב זרם קבוע של אנשים, צריך לקיים מודל שמתמלא כל שנה. כפי שכבר אמר כאן ראש אכ"א, אנחנו צריכים 12 אלף חיילים, מתוכם ששת אלפים או שבעת אלפים לוחמים, נכון לצרכים הנוכחיים. מרגע שתינתן לנו התראה מספקת, לא תהיה מגבלת קליטה משנת הגיוס 2026".
לדבריו, "יש גם מרכיבים אחרים כמו משך השירות. 12 אלף זה מבוסס על הארכת השירות ל-36 חודשים בחמש השנים הקרובות, ואז חזרה למצב של 32 חודשים. היום אנחנו נמצאים במודל של 30 חודשים, ולפיו בינואר 27 תהיה נפילת סד"כ מאוד משמעותית של 9%. זה גם מודל שמשבש את קצב ההזנה של הצבא".
עוד הוסיף תא"ל טייב: "כשבנינו את המודל הזה בינואר 2024, הדברים היו אמורים להתכנס ל-42 ימי מילואים בשנה. המציאות המבצעית שונה בתכלית, ולכן גם כשאנחנו מעדכנים את גרף המילואים לשנים הקרובות, ההערכה שלי היא כ-70 ימי מילואים בשנה".
הוא הוסיף כי "יוזכר שחוק המילואים הנוכחי מדבר על 25 ימי מילואים פעם בשלוש שנים. אם יהיו חמש שנים של הארכת השירות ואחריה לא תהיה הרחבה של בסיס המתגייסים, אנחנו נחזור לבעיה מאוד משמעותית".
תא"ל טייב ציין: "אין היום מישהו שהוא חייב גיוס שלא נמצא תחת הליך של הצבא. כשמתייחסים קונקרטית לציבור החרדי, כל הבחורים הצעירים מקבלים צו כמו כולם. בשנת 2024 הוצאנו 26 אלף צווים וביולי 25 הוצאנו 54 אלף זימונים נוספים - כלומר הבריכה המדוברת של 80 אלף כולם נמצאים בתהליך|.
הוא הוסיף: "עלינו מ-15 אלף צווי 12 באוקטובר 2024 ל-48 אלף, ובצער רב המספרים יגדלו בשנה-שנתיים הקרובות. ממאי 25 היינו סביב 1,600 מוכרזים משתמטים, היום אנחנו על כמעט שבעת אלפים. בצווי 12 עלינו מ-2,500 עד תשעת אלפים. אנחנו לא אוחזים בכל הנתונים שקשורים לספירה - רק אחרי שמסיימים את שנת הגיוס אנחנו מקבלים, ולצערי התהליך הוא לא חלק".
אל"ם מוני עמר, רמ"ח כליאה במשטרה הצבאית, אמר: "החיל יודע בשנה לעצור בין 500-600 מעצרים יזומים. רק בשנת 2025 אנחנו עומדים על 1,232 עריקים ומשתמטים. אין לי פילוח אם הם חרדים או לא. כל אחד מהם נדרש למעצר".
לדבריו, "עד יולי היינו עם 196 מעצרים, מיולי ועד היום אנחנו כבר עם 471. יש לנו 600 מקומות כליאה ברגע נתון. שילשנו את כמות הכוח שנמצא בנתב"ג. אנחנו חווים לא מעט הפגנות - בין עשרות בודדות לאלפים - ונדרשים להביא כוח כדי להתמודד עם אותן הפגנות".
יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן, סיכם: "המצב מדאיג מאוד. אני חוזר ואומר - במצב מסודר זה אמור להיות תפקיד המשטרה האזרחית ולא שלכם, הצבא. על אחת כמה וכמה כשהמדינה מממנת את ההשתמטות. המציאות שמפילים על הצבא לא נוחה לי".
עוד אמר כי "יכול להיות שיקימו מחנות מעצר וישלשו את מספר המיטות, אבל מה שיביא הכי הרבה חיילים, כמו שאמרו ראשי אכ"א ורמטכ"לים לשעבר, זה הסנקציות ואמירות הרבנים. על הרבנים לא יכולים לבנות, אבל על הסנקציות כן".
עוד הוסיף: "זה שאין עלייה גדולה יותר במתגייסים זה כי יש תקווה לחוק שיבטל את הסנקציות. אם המדינה רוצה לעצור אנשים ולהיכנס לבתים בלילות, אז שיעשו את זה שוטרי משטרת ישראל ופחות חיילי צה"ל".
הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, צייץ בחשבון ה-X שלו (לשעבר טוויטר): "הקלה אמיתית למשרתי צה׳׳ל תהיה כשרבים נוספים ייכנסו יחד איתם מתחת לאלונקת השירות. ממשלה שבאמת רוצה להקל על משרתי צה׳׳ל - פועלת לחיזוק מידי של צה׳׳ל ב-12 אלף החיילים הנדרשים לו. ממשלה שבאמת דואגת להקל על המשרתים לא תשאיר בידי ראשי ישיבות בעלי אינטרסים את הסמכות לחלוקת פטורים".
הוא הוסיף: "ממשלה שבאמת דואגת להקל על המשרתים - לא מקדמת פייק חוק למתן פטור רחב משירות. גם את זה נתקן. נדאג להביא חוק שירות אמיתי שיביא לשירות שיוויוני ולתגמול אמיתי למשרתים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו