"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקי דת בקואליציה: מזוזה בכל מוסד ציבורי ושופטים ייבחנו על משפט עברי

הצעת החוק “הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי” של חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ואליהו ברוכי תעלה לדיון בוועדת השרים • היוזמה מבקשת לעגן בחוק את ביטויי הזהות היהודית במדינה • לפי ההצעה, כל יהודי יוכל להניח תפילין ולהתפלל במרחב הציבורי ללא הפרעה

,עודכן
0השמעה
מזוזה (ארכיון). צילום: יהושע יוסף

תפילות נפרדות במרחב הציבורי, דוכני תפילין ולימודי יהדות בבתי הספר הפכו בשנים האחרונות לנושאים מעוררי מחלוקת בחברה הישראלית. ביום ראשון הקרוב תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק: “הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי”, שמבקשת לעגן בחוק את ביטויי הזהות היהודית במדינת ישראל.

ההצעה, שהגישו חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ואליהו ברוכי (הליכוד), ואליהם הצטרפו הח”כים יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) ואריאל קלנר (הליכוד), מבקשת להבטיח בחוק את זכותו של כל יהודי לקיים מצוות בגלוי במרחב הציבורי – להניח תפילין, להתפלל ולהציב מזוזות – גם במוסדות המתוקצבים מכספי המדינה. בנוסף, מוצע לחייב כל מועמד לשיפוט לעבור בחינה שתוודא את היכרותו עם המשפט העברי ויכולתו להיעזר בו.

גלית דיסטל אטבריאן,צילום: אורן בן חקון

בהצעה נכתב כי בעלי סמכות ציבורית לא יורשו למנוע או להפריע לתפילה או להנחת תפילין, וכי פגיעה במזוזה או הפרעה לפולחן יהודי תיחשב עבירה פלילית. עוד נכללות בה הוראות מנהליות חמורות, בהן שלילת תקציבים ופיטורים למי שיעשה שימוש לרעה בסמכותו “כנגד היהדות או מימושה”.

העימותים בתפילה בכיכר דיזנגוף (ארכיון) \\ אבי כהן

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי דיכוי סממני יהדות לאורך ההיסטוריה – תפילין, טליתות, מזוזות ולימוד תורה – שימש “צעד ראשון במדרון שהוביל לרדיפה ולדיכוי אלים”. עוד הודגש כי “הנאצים ראו בהשמדת סממני יהדות החיצוניים חלק מהתהליך הכולל של הפתרון הסופי”.

לדברי חברי הכנסת, החוק נועד להבטיח כי במדינת היהודים יוכל כל יהודי לחיות את אמונתו בגלוי, בגאווה וללא פחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר