לא נתניהו ולא טראמפ: זה הנאום שימנע את הטבח הבא

היו כמה נאומים משמעותיים אתמול (שני), אבל רק נאום אחד שיכול לעצור את הטבח הבא. יאיר לפיד פנה אל מטורללי המערב, או בלשונו "המפגינים ברחובות לונדון ורומא, בפריז ובאוניברסיטת קולומביה", וסיפר להם: "אני לא מייצג את הממשלה, כפי שאתם יודעים. אני ראש האופוזיציה, ואני אומר לכם: הוּלכתם שולל. מומחי תעמולה במימון כספי טרור תימרנו אתכם. עכשיו, כשהמלחמה הסתיימה, יש לכם הזדמנות ללכת וללמוד את העובדות".

אם תרצו, זה היה נאום המענה לכל אותם מנהיגי הטרור אשר חשפו בעצמם את הדלק לפעולותיהם השטניות לאורך השנים. כך, באפריל 2023 אמר יחיא סינוואר: "המשבר בישות הישראלית עמוק, אין מדובר רק במלחמת אזרחים אלא בהתפוררות הדבק המלכד אשר מחבר את מרכיבי הישות".

גם איסמעיל הנייה אמר באותה שנה: "הממשלה, לצד זאת שהיא מהווה איום על העם הפלשתיני, נושאת את זרעי הפיצוץ הפנימי של ישראל". ולצידם כמובן נסראללה, שכבר בשנת 2000 אבחן כי "ישראל הזו, שבבעלותה נשק גרעיני ומטוסי המלחמה החזקים ביותר באזור, חלשה יותר מקורי עכביש... החברה הישראלית עייפה ממלחמות, ואין לה איתנות וחוסן לעמוד במאבק דמים ולספוג נפגעים".

הצוררים כבר לא איתנו, אבל צוואתם חיה ונושמת: כשאנחנו מפולגים, השוחט יוצא לדרכו.

המאבק הפנימי בישראל משתקף החוצה בצורה מעוותת. במציאות אנחנו יודעים להיאבק אחד מול השני, אבל ברגע האמת להתייצב למות אחד בשביל השני, פשוטו כמשמעו. בתקשורת אנחנו אומת המתווכחים, במציאות אנחנו אומת המילואים.

לכן, כשנתניהו וטראמפ מדברים על ההישגים של ישראל במלחמה וניצחון הטוב על הרע - אויבינו שומעים את המובן מאליו. אך דווקא יו"ר האופוזיציה עיקר בנאומו את המוטיבציה האמיתית של אויבינו כשאמר: "חמאס, איראן והחות'ים, כולם קוראים את דוחות המודיעין הלא נכונים. דוח המודיעין האמיתי על כוונותיה של ישראל נמצא בספר בראשית: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם'".

גם מחאת החטופים הביאה את ההישג הגדול ביותר שלה כשעברה למסר מאחד בקפס לוק: הפנייה אל הנשיא טראמפ באנגלית בתוך עצרות ענק לכדה את תשומת לב המנהיג המגלומן של המעצמה הגדולה בעולם. הקריאות לטראמפ שיקפו את הרצון הלאומי בהחזרת החטופים, וגרמו לו אפשרות להבין שאם יצליח - האיש הצמא לאהבה יקבל את הערצת כל הציבור הישראלי, וכך היה. 

ומילה פוליטיקה: הציבור הישראלי צמא לאחדות, ולצידה להסברה ישראלית ראויה. הממשלה הנוכחית לא סיפקה את שניהם. במדינה נטולת ראש מערך הסברה לאומי, נאום לפיד קרא בדיוק את החוסר: אגרוף ברזל כלפי חוץ, גם כשיש הורדת ידיים בתוך הבית.

גם לקראת הבחירות, חובה לומר - הניסיון להשיג הכרעה של גוש אחד, שיסיים עם 62 מנדטים ויקים ממשלה, יהיה הפסד בכל מקרה: ממשלת בנט־לפיד הוקמה בקושי וקרסה אחרי חודשים, ממשלת נתניהו הוקמה כממשלה צרה והביאה לפילוג בלתי נסבל בתוכנו, שאת תוצאותיו אנחנו חווים עד היום.

כן, הציבור הישראלי יקבל ויכוח פנימי נוקב, אבל רוצה שהוא יסתיים בממשלה של כל הכוחות המרכזיים בתוכה. אם צד אחד ינצח - כולנו מפסידים. אם תוקם ממשלת הסכמות רחבה - כולנו נהיה מנצחים.

משפט אחד צד את אוזניי בדיווח על החזרת החטופים החללים: הצבא הודיע שיערוך שיקוף לארונות הקבורה, כדי לוודא שהם לא ממולכדים על ידי חמאס - זה האויב שלנו. בימים שכולם מדברים על שלום בסגנון "וגר זאב עם כבש", אנחנו למודי ניסיון כדי לקבל זאת בידיים פתוחות, רק בתנאי שאנחנו נהיה הזאב. רוח הנאום של לפיד תגרש את הטבח הבא.