שר התקשורת קרעי: "רפורמת השידורים חשובה מהרפורמה המשפטית"

רפורמה בתקשורת לפני רפורמה משפטית, הכנסת לפני בג"ץ, וניצחון לפני התיישבות בעזה: שר התקשורת שלמה קרעי מסמן את ציוני הדרך שלו לשנה החדשה בראיון לפודקאסט "בקריאה ראשונה" של "ישראל היום".

ההתחלה מבחינתו עוברת במאבק מתוקשר נוסף מול היועצת המשפטית לממשלה ורשות האסדרה עם התכנון להעביר את הרפורמה בשידורים השנויה במחלוקת, שאותה הוא מקדם, כבר בשבועות הקרובים בכנסת. "סוף־סוף, אחרי שנתיים וחצי מאז שפרסמתי את תזכיר חוק השידורים, שנועד לפתוח את השוק לתחרות ולאפשר לכל אחד להקים ערוץ חדשות ולהיות משודר בכל הפלטפורמות בלי אגרות ובלי דמי מנוי, הוא יגיע לכנסת", מצהיר קרעי.

אתה רוצה חוק שיאפשר מגוון. מדוע בתוך המגוון הזה התאגיד לא יכול להתקיים?

"התאגיד הוא נושא אחר לגמרי, זה על חשבוננו. בכל מה שקשור ליוזמות פרטיות, לערוצים פרטיים, אני רוצה לראות תחרות. כשיש תחרות בשוק, כשיש מספיק דעות, אי אפשר לייצר קרטל או מונופול. כל המגבלות האלה - דמי רישיון, התערבות בלוח השידורים, כל הדברים האלה מנעו עד היום כניסה של שחקנים לשוק. זו ליבת הוויכוח. הם רוצים שליטה בתוכן, שסדר היום יהיה מוטה לפי האג'נדה של אותו עיתונאי ולא לפי המגוון שיש לנו בציבור.

"הרפורמה תגיע בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת והיא סוגרת את הרשות השנייה, את מועצת הכבלים והלוויין, מבטלת את המודל העסקי שהיה ומחזירה את הכוח לציבור".

אתה אומר שיש פה תעמולה מוטה מצד אחד, אז אני רוצה תעמולה תומכת ממשלה.

"אני לא רוצה תעמולה של הממשלה, ואני לא רוצה להתערב בתכנים. בחוק השידורים אני מבטל את היכולת של הממשלה, של הפקידות, של הרשויות, להתערב בתוכן. הציבור יקבע בשלט מה הוא רוצה לראות, ואנחנו גם נשקף לציבור את נתוני הצפייה. ככה נראה מגוון דעות".

ולמה לא לתת לתאגיד להמשיך להתקיים בתוך המגוון הזה עם תיקונים כאלה ואחרים?

"זו כוונתי. המתווה שהצעתי לגבי התאגיד הוא רק להפסיק את החדשות על חשבוננו, כי בחדשות אני נמצא בפרדוקס - מצד אחד אני לא רוצה להתערב בתוכן, אני לא רוצה להיות צנזור, אני לא הקומיסר של התקשורת. מצד שני, הציבור לא רוצה לממן את זה. שידרו שם רק לאחרונה את הסרט המסית הזה נגד חיילי צה״ל ונגד מדינת ישראל, '1948', ואני פועל בנושא הזה מול שר האוצר לשלול להם תקציב לפי חוק הנכבה.

"אני לא רוצה להתערב בזה, אבל אני לא רוצה גם לממן את זה. אם יש ציבור שמעוניין בזה, הוא יממן אתכם באמצעות פרסומות דרך ערוץ פרטי, כמו שקיים בכל הערוצים המסחריים. למה אנחנו צריכים לממן במאות מיליונים בשנה תעמולה כזאת שהרבה מהציבור נגד? ואז אפשר להשקיע בתכנים אחרים של התאגיד כמו ספורט, מוזיקה, תוכניות ילדים - מאוזנים ומגוונים, כל מה שאין בשוק החופשי".

יו"ר ועדת הכלכלה וחברך למפלגה דוד ביטן יעביר את הרפורמה?

"תקום ועדה מיוחדת כמו שקורה בדרך כלל ברפורמות כאלה גדולות".

אתה מאמין שתעביר את זה עד לבחירות?

"אני מאוד מקווה שזה יעבור לפני הבחירות, כשהממשלה הזאת תמלא את ימיה. רפורמת התקשורת בעיניי חשובה יותר מהרפורמה המשפטית, כי היא כלי הקיבול של הרפורמה המשפטית, של כל שינוי מדיניות שאתה רוצה לעשות. היכולת שלנו לקדם מדיניות של ממשלה שלא מוצאת חן בעיני האליטה היא רק אם יישמעו קולות אחרים, רק אם יהיה מספיק מגוון של דעות בתקשורת".

"מפלגה דמוקרטית"

בדרך לבחירות עוצרים בפריימריז, וקרעי עובד קשה מאוד כדי להיבחר שוב במקומות הגבוהים ברשימה ולא להיעלם לפחות עם חצי מחברי מפלגתו. "תודה לאל שאנחנו מפלגה דמוקרטית, שאנחנו נותנים דין וחשבון לציבור ול־140 אלף מתפקדי הליכוד שמייצגים מיליון וחצי מצביעים. הם יבדקו אם עשית את העבודה או סיכלת את מדיניות הממשלה, אם הפרעת כשר ביטחון או כיושב ראש ועדת חוץ וביטחון (הוא לא נוקב בשמות הברורים)".

נוח לך עם השרה מאי גולן במפלגה, על רקע מה שמתגלה נגדה, ובכלל הסגנון?

"אני לא יודע מה מתגלה, וכל אחד בסגנונו. אני חושב שסגנונות וגיוון הם דבר שמייצג. כשרה בממשלה אני חושב שהשרה מאי גולן עושה דברים חשובים וטובים במשרד שלה. אני מאמין בחזקת החפות ומאחל לה שהדברים יתבררו ושתצא נקייה, וזהו".

האם אתה חש אחריות לטבח 7 באוקטובר כשר בממשלה?

"האחריות שאני חושב שהממשלה הזו צריכה לקחת על עצמה, והיא עושה את זה גם - זו האחריות לתקן. זו האחריות אחרי שחטפנו את המכה הזו - ללכת ולהשמיד את האויב, להשיב את החטופים ולהחזיר את כוח ההרתעה של מדינת ישראל. ראינו שרה"מ נתניהו, למרות לחצים מבית ומחוץ, למרות כאלו שהכנסנו כדי לייצר אחדות וניסו רק להפריע ולהדליף ולסכל מתוך הקבינט - למרות כל אלו הוא הצליח לעמוד ולהחזיר את כוח ההרתעה.

"אנחנו כיום אחרי ניצחונות כבירים באיראן ובתימן ועם חיזבאללה וסוריה. ואנחנו, בעזרת השם, נשלים גם בעזה את המשימה. אבל זאת האחריות, האחריות לתקן, אם את שואלת אותי מי אותו אחד שלא העביר את המידע או מי אותם אלו ששיקרו לראש הממשלה ואמרו לו חמאס מורתע. אני מניח שהכל פה בשגגה, אבל יש גורמי מקצוע שאומרים שזה מה שהיה לאורך כל הדרך".

השר קרעי, שנינו - אני במקור ואתה עדיין - מהעוטף. אתה לא יכול להתעלם מכך שהמפלצת צמחה בתקופת כהונתו, במדיניות הסבבים וההכלה. את המדיניות הזו הנחה אחד - נתניהו.

"כמו שאמרת, היו מבצעים משמעותיים מאוד של סיכולים ושל השמדה ושל חיסולים ממוקדים, ועדיין גורמי המקצוע כל הזמן אמרו שזאת הדרך לפעול מולם, שאנחנו צריכים לתת להם שקט כלכלי, לתת להם אפשרות להיכנס לעבודה. ראש ממשלת השינוי הגדיל והרחיב בעשרות אלפים את הכניסות של אותם עזתים לכאן. היתה כאן קונספציה, ואני חושב שדווקא רה"מ נתניהו עמד בפרץ, יצא למבצעים והורה לצאת ולהשמיד ולחסל. האם זה היה מספיק? כנראה זה לא היה מספיק כי הגענו ל־7 באוקטובר, אבל האחריות הגדולה שהוא לקח על עצמו זה להתעשת מייד ולהחזיר את הביטחון לדורות הבאים".

עדיין לא בעזה.

"היו דברים שלא נעשו מספיק טוב, כמו בסיוע ההומניטרי, אבל אני חושב שעכשיו אנחנו נמצאים בהכרעה וכן הגענו לסוף. אני מאמין שבחודשים הקרובים ימשיכו בכל הכוח בלי לעצור, עד לסיום. חמאס יושמד או יוגלה, ואני חושב ששליטה ביטחונית מלאה של מדינת ישראל שם היא צעד משמעותי וחשוב שיקרה מייד בתום המלחמה. בעיניי גם התיישבות יהודית, בטח בצפון רצועת עזה, היא דבר שצריך לקרות, כי בלי התיישבות יהודית קשה מאוד לשלוט ביטחונית בשטח".

"משנים מדיניות"

בנושא הגיוס אנחנו כמעט לא שומעים אותך מתבטא. אתה מקורב לרב מאזוז, אבל מגיע מחברה שבניה מתגייסים לצה"ל.

"אני מקדים לומר שבמשך אלפיים שנות גלות התורה היא זו שהחזיקה אותנו, זאת היתה הלאומיות שלנו. אני מאמין שהדבר הנפלא ביותר זה לוחמים שיוצאים מבית המדרש עם ספר תורה בזרועותיהם ויוצאים לשדה הקרב - זה דבר מופלא בעיניי.

"הרוח של הלוחמים והעם, שהיא שונה לגמרי מהתבוסתנות שאנחנו רואים באולפנים - זה גם מופלא. אנחנו מביאים עכשיו חוק גיוס כדי לשנות את הסטטוס־קוו, לשנות מדיניות שהיתה כאן עשרות שנים. חוק הגיוס טומן בחובו בשורה היסטורית חסרת תקדים - בתוך חמש שנים שיעור הגיוס בציבור החרדי יהיה תואם לזה שבציבור הכללי".

קרעי, ממובילי המדיניות לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, לא מרוצה מהתוצאות, או לכל הפחות ממדיניות ראש הממשלה מולה לאחר שהוחלט פה אחד להדיחה.

"לפני שבועיים חילקו לנו בממשלה חוות דעת שלה, ושאלתי את שר המשפטים יריב לוין 'מקובל עליך שמחלקים את חוות הדעת של היועצת המודחת?', והוא אמר שאם היא חתומה עליהן זה לא בסדר. אבל יש כאן עדיין כאלו שמנסים לקבל חותמת של בג"ץ על ההדחה".

נו, זו השיטה הדמוקרטית.

"לא, זו לא השיטה הדמוקרטית. זו השיטה האנטי־דמוקרטית להגיד במדינה דמוקרטית שיש רשות אחת שיכולה לעשות מה שבא לה ואין עליה שום איזון ושום בלם".

בג"ץ הוא הפרשן המוסמך של החוק.

"אבל אין פה מחלוקת פרשנית. החוק מאוד מפורש - הממשלה יכולה לקבוע את המנגנון להדחה ולמינוי של יועץ משפטי".

אבל היה מנגנון ולא הסתייעתם בו. הקמתם מנגנון אחר.

"הפה שאסר הוא הפה שהתיר, המנגנון הזה היה קבוע בהחלטת ממשלה. הממשלה שינתה אותו. אין חוק שאומר שממשלה מסוימת כפופה להחלטות של הממשלות בעבר".

זה אומני:

אז בסוף, לפי השיטה שלך, הממשלה היא מעל הכל ואין איזון?

"קודם כל, אם כבר יש רשות אחת מעל כולן - זו הרשות המחוקקת. המחוקק נבחר על ידי הציבור והחוק הוא מעל כולם. אגב, אם שואלים אותי מה הפתרון, זה להיות נחושים ולעמוד מול בג"ץ ולהגיד - אתם לא מעל החוק, וכשאתם מוציאים פסק דין שהוא בניגוד לחוק, אנחנו לא מקיימים אותו".