נתניהו הוא המרוויח הגדול מהקמת המפלגה של איזנקוט

רא״ל (מיל׳) גדי איזנקוט מקווה להיות הבשורה החדשה בגוש המרכז, על חשבון שותפו לשעבר בני גנץ.

אלא שתמונת המנדטים בגוש מלמדת על אירוע אחר לגמרי - בעוד גנץ יכול לשמור על בסיס מנדטים מצומצם אך יציב של אנשי אופוזיציה שסלידתם מנתניהו מועטה, מפלגת יש עתיד הופכת להיות מצע המנדטים לצמיחה עתידית.

לפיד שכבר חטף מכה קשה בכנף שמאל עם צמיחת מפלגת הדמוקרטים, נמצא כעת בסכנת נפילה מתחת לאחוז החסימה עם כניסתו הרשמית של איזנקוט למשחק, עוד לא במסגרת איחוד אלא על בסיס מפלגה נפרדת.

הכמיהה במרכז שמאל למנהיג חדש, כזה שעוד לא דבק בו רבב מבחינת ניסיון פוליטי כושל, שאינו נתפס מנהיג נישה דוגמת יאיר גולן, או מנהיג אופוזיציה שלא הצליח להפיל את הממשלה בשעתה הקשה ביותר דוגמת יאיר לפיד וכן גם כזה שלא היווה רשת ביטחון לנתניהו פעמיים כמו גנץ - סוללים את הדרך לעליית איזנקוט לצד נפתלי בנט ששומר על מקום קבוע ויציב בפסגה.

חוזרים לבייס המנדטים

נשים לרגע את ליברמן ויועז הנדל בצד שכן הם עוד מנסים ומסוגלים להביא מנדטים מגוש הימין. "הסיפור הוא מאוד פשוט", אומר לי אתמול שלמה פילבר אנליסט פוליטי-מדיני בשיחה רגע אחרי הצהרתו הרשמית של איזנקוט על מפלגת "ישר".

"אם לוקחים את 35 המנדטים של כחול לבן הגדולה שלאורך חמש השנים האחרונות הייתה מורכבת מ-יש עתיד ומחוסן לישראל של בני גנץ, ומחלקים אותה עכשיו לשלוש: בנט, גנץ ואיזנקוט, שכנראה יירש את יש עתיד וכנראה בהמשך גם יתאחד איתו, חוזרים לאותו בייס מנדטים מהיסוד בחלוקה שונה. זה משחק סכום אפס בתוך גוש האופוזיציה".

העמדות שמציג איזנקוט אם לא יזלגו לעיסוק בשתי המדינות או ברפורמה המשפטית יספרו את הסיפור של אחרי המלחמה: ישראל מאוחדת וחוזק צבאי על פני שאלות רל"ביזם מהבחירות הקודמות. המיתוג, אומר פילבר ישתנה לאור השינויים שעברו על החברה הישראלית, אך המצביעים נשארו אותם מצביעים.

אבל גם איזנקוט השתנה בדרך הפוליטית שעשה, התמימות הפוליטית הונחה בצד לטובת התארגנות מחדש. הוא כבר מצהיר שהוא לא מגיע כסרח עודף לחיבור פוליטי עם רשימה יציבה, אלא בונה את כוחו בנפרד כדי שמעמדו גם בחיבור עתידי יישמר. כך בפעם הבאה שיחול פיצול במפלגה הוא לא יידרש לחכות מחוץ לכנסת כדי לממש את כוחו.

בינתיים, במערכת הפוליטית העתידית טוענים כי ירדה הסבירות לחיבור בין איזנקוט לבנט, השניים כנראה יתחרו על הובלת הגוש משתי מפלגות שונות. בכירים לשעבר במפלגתו של בנט אומרים כי התהייה היחידה שנותרה היא מה עושה מתן כהנא אצל איזנקוט ולא אצל הפטרון הפוליטי המזוהה איתו - נפתלי. ימים יגידו.

הצופה הסקרן מן הצד הוא כמובן נתניהו שבימים אלה עורך חישובים משלו על בסיס הקמת מפלגת לווין מימין שחזיר את הבורחים ממראות מאי גולן וטלי גוטליב וכמובן הכניעה שלו עצמו לגחמות החרדים.

בינתיים דווקא פיצול בגוש המרכז שמאל יכול להיות כר פורה לאצבע ה-61 לקואליציית ימין מרכז עתידית בהובלתו. נתניהו תמיד תר אחר מפלגת מרכז משלימה, אלא שאלה החרימו אותו בשיטתיות במערכות הבחירות האחרונות. אחרי המלחמה - שאלת החרם יכולה להתייתר אצל בנט, הנדל, אולי איזנקוט ולאפשר לנתניהו הקמת קואליציה מתונה יותר, כשהוא מותיר את בן גביר בחוץ ואולי גם את יהדות התורה, מעריך פילבר.

כשהוא עם הפנים קדימה להסכמי שלום - התפרקות כחול לבן יכולה להיות הזדמנות עבור נתניהו לעצב את המורשת הפוליטית שלו מחדש.