ימים לא פשוטים עוברים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו - גם בהיבט האישי וגם הלאומי.
השבוע פורסם במפתיע כי חתונתו של בנו, אבנר אברהם, בוטלה. אירוע קשה, שכן הדאגה לשלום הילדים אינה חולפת בשום גיל. בממד הלאומי, אפשר למנות שורה של אירועים שמדירים שינה, ובראשם הכישלון המסתמן במתקפה בקטאר. לכך מצטרפים הבידוד הבינלאומי ההולך ומתרחב, ואי־הנחת הנערמת מצד הנשיא טראמפ. מעל לכל אלה, ניהול מלחמה שנמשכת כבר שנתיים, הפיגועים, ההרוגים בעזה, ו־48 החטופים והחטופה שעדיין נמצאים שם.

ראש הממשלה - וצר לי לומר זאת - מתנהג כחיה פצועה בכלוב. וזה מצב מסוכן. החלטותיו לעיתים תמוהות, כמו התקיפה בקטאר בניגוד להמלצות הדרג הביטחוני ולמרות ההערכה שהדבר יפגע בחטופים. גם אמירותיו אינן קוהרנטיות: מקטאר שהייתה “מדינה מורכבת אך לא מדינת אויב” היא הפכה לפתע לנותנת חסות לטרור, ולכן ל”מדינת אויב”. משם נבעה גם הלגיטימציה, בעיניו, לתקוף את ראשי חמאס על אדמתה - אותה אדמה שבה מתנהל המו"מ הקריטי לשחרור החטופים.
נתניהו מעניק לטראמפ מכתב המלצה לפרס נובל לשלום // צילום: רויטרס
על מצרים ועל טורקיה איים כי לא יארחו תומכי טרור, כי "ידה של ישראל תגיע לכל מקום". גם ההתנפלות על בית המשפט בעת שהגיע, בניגוד להרגלו, לאתר הפיגוע ברמות, הייתה על גבול הביזארי, ונראתה כמהלך שמטרתו לרצות את הבייס לקראת הבחירות. אבל בסופו של דבר, קשים החטופים לנתניהו - סוגיה שהוא לא מצליח, או לא רוצה, לפתור. וכך 48 משפחות ממתינות ושומעות דווקא מטראמפ, ולא מראש ממשלתן, שאולי חלק מהחטופים החיים נהרגו.
גם חיי האופוזיציה אינם קלים. בימים רגילים, כל מה שתואר לעיל אמור היה להיות הדלק שממנו מתפוצצים על הקואליציה - מתגוללים עליה, תוקפים אותה ואת העומד בראשה. אך הימים אינם רגילים. באו״ם עוברת החלטה להכיר במדינה פלשתינית, ולאופוזיציה אין עמדה אחת משותפת. הפער בין נפתלי בנט ליאיר גולן עמוק: הראשון מתנגד למדינה פלשתינית לצד ישראל, והשני תומך בהקמתה. גם ניסיון החיסול של ראשי חמאס בקטאר מספק טקסטים מוזרים - מצד אחד מריעים לממשלה, מצד שני תוקפים אותה בשל החשש לחיי החטופים. תחליטו: אתם אופוזיציה או חנה בבלי?
בהמשך השבוע אמורים ראשי מפלגות האופוזיציה להיפגש. בנט הוזמן, אך לפי מקורות שונים, מצא תירוצים מן ההפטרה ולא יגיע. מצד אחד הוא ישמח לקולות הגוש, אך בפועל אינו רוצה להיות חלק ממנו - בדיוק כפי שסירב להצהיר שלא ילך עם נתניהו. ראשי קואליציית השינוי מעריכים שיצטרף לפגישות הבאות; אחרת ייזכר כמי שאי אפשר לסמוך עליו.
מעבר לכך, עצם קיומו של מפגש ראשי האופוזיציה חשוב. הופעתו של נתניהו בזירת הפיגוע מעידה שהוא כבר במערכת הבחירות, ומנצל כל כלי שמקנה לו התפקיד - לא תמיד לטובה. מנגד, ראשי האופוזיציה מתווכחים מי מהם מתאים יותר לכהן כראש ממשלה. כל אחד מהם משוכנע שהוא האיש - מבנט ועד איזנקוט, מליברמן ועד לפיד, מגנץ ועד גולן. הגיע הזמן שיעשו סקר מי מהם מביא את מירב המנדטים, ויכריזו עליו כמועמד הגוש לראשות הממשלה. כך יוצרים אלטרנטיבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו