מאות אלפי מילואימניקים גויסו בן לילה, עסקים קרסו, עשרות אלפי תושבים פונו מבתיהם בצפון ובדרום וחיילים ואזרחים נפגעו פיזית ונפשית. מלחמת "חרבות ברזל" פגעה בעורף הישראלי כמו שלא פגעה אף מלחמה קודמת.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן מפרסם היום דוח חריף מיוחד על בכל הקשור להיערכות הממשלה למצב חירום ולהתנהלותה במהלך המלחמה. הדוח חושף "מחדל מתמשך של יותר מ-17 שנים": מאז מלחמת לבנון השנייה ועד לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הממשלה לא השלימה את הפעולות הנדרשות לניהול העורף בשעת חירום, תוך היעדר הסדרת סמכויות ואחריות מתאימה.
מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה לארבעה גורמים מרכזיים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ושרי הביטחון שקדמו לו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי.
מבקר המדינה הדגיש כי החסרים בהסדרת התשתית הנורמטיבית לטיפול בעורף בעת חירום הועלו בדוחות קודמים שערך בשנים 2015-2020, אך לא ננקטו פעולות מתקנות.
הדוח הנוכחי, שנכתב בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, גם למבצע "עם כלביא", בו נאלצו אלפי תושבים נוספים לעזוב בתיהם. על רקע המתח המתמשך בינו לבין צה"ל והביקורת שעורך על הדרג הצבאי, אנגלמן הדגיש במסגרת הדוח כי הציבור זכאי לתשובות על השאלות הקשות למחדל החמור בתולדות המדינה - בדרגים המדיני והצבאי כאחד - שיפורסמו כאשר תסתיים מלאכת הביקורת עליהם. כמו כן, נכתב כי "לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית, מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה".
ביקורת חריפה על נתניהו וסמוטריץ'
במסגרת הדוח מטיל מבקר המדינה אחריות כבדה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, "לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות". הדוח מדגיש כי נתניהו כיהן בתפקיד ממרץ 2009 ועד פרוץ המלחמה, למעט תקופה של כשנה וחצי, ובמצטבר במשך כ-13 שנים היה "מחויב לפעול להבטחת מענה על כלל החסרים המשמעותיים בהסדרים בתחום של ניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום". וזאת כדי להבטיח מענה לחוסרים המשמעותיים בהסדרים של תחום ניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום, שלא הוסדרו במשך שנים. מבקר המדינה מציין כי גם ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, שכיהנו בתקופת הביניים, לא פעלו בנושא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' זוכה אף הוא לביקורת נוקבת במיוחד. הדוח מציין כי סמוטריץ' "כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו". עוד מובא בדוח כי "הקבינט נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה". מבקר המדינה אף כותב בחריפות כי אם סמוטריץ' כי אם מצא שאין בידו לממש את סמכויותיו, היה עליו לשוב לממשלה ולדווח על כך ולפעול שהממשלה תקבל החלטה על גורם חלופי שיופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה.
אחד הכשלים החמורים שמתואר בדוח נוגע להיעדר תמונת מצב לאומית מלאה. הדוח מציין כי "אף על פי שהממשלה הטילה את האחריות לגיבוש תמונת מצב לאומית על שלושה גופים ממשלתיים, לא הייתה בידי הממשלה תמונת מצב כזו במהלך המלחמה". רשות החירום הלאומית גיבשה תמונת מצב חלקית, המל"ל התמקד בתחום המדיני-ביטחוני בלבד, והמשל"ט האזרחי לא פעל הלכה למעשה. הדוח מדגיש כי בידי משרד ראש הממשלה לא היו נתונים מספקים על היקף האוכלוסייה הזקוקה לשירותים ממשלתיים, ומערכת המידע "אמו"ן" הוקמה רק בסוף נובמבר 2023 ועדיין לא הייתה פעילה במלואה.
מרכז השליטה האזרחי שקרס
אחד הכשלים החמורים ביותר שמתואר בדוח נוגע למשל"ט האזרחי שהוקם להוביל את הטיפול בתחום האזרחי. בהתאם להחלטת ממשלה מסוף אוקטובר 2023, שר האוצר הוסמך להקים מרכז שליטה אזרחי כ"זרוע ביצוע" של הקבינט שאמור היה לתאם, לתכלל ולגבש תמונת מצב מול משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים. אולם במבחן המציאות, רק שני עובדים נקלטו לעבודה במשל"ט מתוך חמש משרות שהוקצו לו.
הדוח חושף כי ראש המשל"ט האזרחי החל בביצוע התפקיד רק כשלושה שבועות לאחר פרוץ המלחמה, ומינויו הושלם רשמית רק ב-17 בינואר 2024. שלושה ימים בלבד לאחר מכן הודיע ראש המשל"ט לשר האוצר כי החליט לסיים את תפקידו. על פי הדוח, ראש המשל"ט מסר למבקר המדינה כי הוא סיים את תפקידו "עקב פערים משמעותיים בין תפקידיו, כפי שהוגדרו על ידי הממשלה ועל ידי שר האוצר, לבין הסביבה שבה התבקש לפעול, וכן למול הכלים, הסמכויות, כוח האדם והמשאבים שניתנו לו". בנוסף, משרד האוצר לא הקצה מראש תקציב לפעילות המשל"ט, ומערכת מידע שהציע ראש המשל"ט לניהול צורכי האוכלוסייה לא הוקמה.
במקביל, הדוח מציין כי על אף שהממשלה הטילה אחריות לגיבוש תמונת מצב לאומית על שלושה גופים ממשלתיים, לא היה בידי הממשלה תמונת מצב כזו במהלך המלחמה בכל הנוגע לעורף ולטיפול במערך האזרחי ובתחומי הכלכלה והחברה. "המשל"ט האזרחי לא פעל הלכה למעשה, ובכלל זאת לא גיבש תונת מצב. הממשלה ומשרדי הממשלה חסרו נדבך חיוני לצורך קבלת החלטות ולצורך ניהול הטיפול בתחומים אזרחיים", נכתב.
קבינט חברתי-כלכלי שלא תפקד
בשבועיים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה הממשלה קיבלה החלטות להסמיך את הקבינט החברתי-כלכלי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה. על פי הדוח, "כל החלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו". המנגנון המדיני המרכזי שהוקם לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה התגלה ככישלון מוחלט. הדוח חושף כי הקבינט החברתי-כלכלי, קיים רק חמש ישיבות במהלך שנה שלמה של מלחמה. הדוח מדגיש כי הקבינט "נמנע הלכה למעשה ממילוי התפקיד החיוני שהטילה עליו הממשלה" וכי שר האוצר "מיעט לכנס במהלך המלחמה את הקבינט".
עוד עולה מהדוח כי הקבינט לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי או בתכלול פעילות משרדי הממשלה במלחמה, לא עסק במכלול צרכים רבים שהעלו לפניו נציגי שרים עוד בתחילת המלחמה בתחומי התעסוקה והדיור, ולא קיבל בדיוניו החלטות מדיניות בנושאים המצויים בתחומי סמכותו.
מאות שעות, עשרות דיונים ואף לא החלטה אחת
מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי זוכה אף הוא לביקורת בדוח. מבקר המדינה העיר בדוח לשלי על האופן שבו פעל בין השאר ללא קביעת סדרי עבודה וללא קבלת החלטות המקדמות מענה כולל בזירה האזרחית.
המבקר מציין כי שלי "הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי" וכי "היו לכך השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה". הדוח מגלה כי ההיערכות להפעלת פורום המנכ"לים בעת חירום לא הוסדרה ולא הובאה לידיעת המנכ"לים, וכי לא הוזמנו לדיונים נציגי גורמים מרכזיים כמו היועצת המשפטית לממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר.
כמו כן, נטען בדוח כי הפורום הופעל באופן לקוי ולא קיבל אף החלטה אחת ב-27 דיונים שהתקיימו בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. הדוח מציין כי החל מאמצע דצמבר 2023, בעיצומה של המלחמה בצפון ובדרום, מספר התכנסויות הפורום היה מצומצם מאוד. בכלל זאת, הפורום לא קיבל החלטות העוסקות בסוגיות הרוחביות הנוגעות לתחום האזרחי ולחסמים הכרוכים בטיפול בהן, לרבות בנושאים מרכזיים שמצריכים טיפול מערכתי ובין-משרדי, כגון המענה הממשלתי במתקנים לקליטת תושבים שפונו מבתיהם, היערכות משרדי הממשלה בנוגע לזירה הצפונית והמחסור בעובדים זרים, לא קיבל החלטות לבצע עבודת מטה ולא קיבל החלטות להעלות נושאים לפני הממשלה.
הציבור שילם את המחיר
הדוח מתאר בצורה חדה את המחיר שהציבור נאלץ לשלם עקב הכשלים הממשלתיים. מבקר המדינה מציין כי "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל" וכי "את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה".
הבלגן התבטא בעיקר בריבוי מוקדים ללא תיאום - 48 מוקדי חירום טלפוניים הופעלו על ידי 33 גופים ממשלתיים, כאשר לעיתים מוקדים שונים עסקו באותם נושאים במקום שיהיה מקום אחד שיתן שירות ממשלתי לאזרח. הדוח מציין כי ריבוי המוקדים יצר "קושי של הציבור לקבל שירות יעיל ואפקטיבי מגופי הממשלה" וכי מיצוי זכויות של תושבים הצריך פניות לגורמים שונים ורבים, מה שהעמיד קשיים בירוקרטיים נוספים.
לצד זאת, 93 מיליון ש"ח הוצאו על קמפיינים לא מתואמים של 27 גופים ממשלתיים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, כאשר רק באמצע נובמבר 2023 הוחלט לצמצם את הקמפיינים הפרטניים ולעבור לקמפיינים אחודים.
גופי החירום שלא סיפקו מענה
הדוח חושף כשלים חמורים בפעילותם של גופי החירום המרכזיים במדינה. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שקיבלה 573 מיליון ש"ח במשך שש שנים ובממוצע כמעט 80 מיליון ש"ח בשנה בחמש השנים שקדמו למלחמה "לא היוותה גוף חירום לאומי המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה". הדוח מציין כי פעילותה של רח"ל בשעת חירום מצומצמת ועיקרה מילוי משימות מטה במסגרת משרד הביטחון, ולפיכך היא אינה מהווה גורם לאומי כשמה.
עוד צוין כי קיימים פערים בין תמונת מוכנות העורף לחירום שגיבשה רח"ל טרם המלחמה אל מול המציאות שהתהוותה לאחר פרוץ המלחמה "יוצא כי לצד תמונת המצב שגיבשה רח"ל, ולפיה מוכנות העורף לחירום היא בינונית-טובה, המענה הממשלתי בפועל דורש שיפור ניכר, נכתב.
גם פיקוד העורף, שהדוח מגדיר כ"גוף בעל משאבים גדולים ביותר" בשל סמכותו לגייס מילואים בעיתות חירום, כשל במשימתו. הדוח מציין כי פקע"ר "לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור". במקום להתמקד בטיפול במפונים, פקע"ר התמקד בפינוי אוכלוסייה, במיגון ובהנחיית הרשויות המקומיות.
הדוח מדגיש כי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט וקודמיו אשר עמדו בראש גופי החירום הפועלים במשרד הביטחון ובצה"ל "לא הסדירו במשך שנים את מעמדם של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף". בנוסף, צוין כי לא הוטלה על רח"ל או על כל גורם אחר מטעם הממשלה או מטעם שר הביטחון אחריות וסמכות לתאם בזמן חירום את כלל פעילות משרדי הממשלה והגופים השונים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך: במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות".
עוד הוסיף: "את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה. ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה. אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה".
בלשכת שר האוצר סמוטריץ' הגיבו לדוח: " שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות. הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה. לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מליוני ש"ח לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח 3, אך ההעברה בפועל נעשתה מס' חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקטיים הרסניים".
"לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה איפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום לישובי הדרום והצפון במילארדי שקלים ועוד ועוד. הכל תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכד'".
"ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו