השר שאמון על שיקום הצפון: "מעולם לא היה ביטחון כזה בגבול"

במבט מבחוץ נראה כאילו מתקיים עולם הפוך. כשבעזה המלחמה נמשכת וקול התותחים רועם למרחוק, השיקום הפך לצמיחה - כשרק אתמול בבוקר חגגו שם 2,000 תלמידים נוספים ערב 7.10 ואילו בגבול הצפון הזמן כאילו עצר מלכת. התושבים חוזרים רק עכשיו בגלים וביישובים אחדים מתקשים להחזיר את מי שהתרגלו לנוחות של קריירה, חינוך ורפואה.

"החזרה של תושבי הדרום החלה במארס 24', ותהליך החזרה של תושבי הצפון החל רק שנה לאחר מכן. זה פער עצום", אומר השר במשרד האוצר זאב אלקין האחראי על שיקום הצפון והדרום.

בשיחה עם "ישראל היום", כמעט 700 ימים למלחמת חרבות ברזל הוא מציין את האתגרים שעוד נותרו וגם עומד על הפערים שלדבריו הם תוצאה של לוח זמנים אחר אבל לא רק.

"מדובר באנשים שנותרו מחוץ לבתים שלהם במשך שנתיים, השתלבו במקומות עבודה חדשים או במערכות חינוך אחרות. אמר לי אחד מהתושבים בקיבוצים בצפון 'חשבתי שמערכת החינוך שלנו הכי טובה עד שגילינו את הריאלי בחיפה', או עד שגילו את רמת שירותי הרפואה. כשלוקחים אדם לשנתיים מהבית שלו, קשה לחזור", מתאר השר.

"לא הגיוני להשוות את קריית שמונה היום לשדרות שחזרה לפני יותר משנה וכבר היום יש לה יותר תושבים מערב 7.10. שדרות כבר בשלב הצמיחה. קריית שמונה בשיקום", אומר אלקין.

"אסור לזלזל בטראומה"

ביחס לטענות חלק מהיישובים על שיקום איטי, מבהיר השר אלקין כי מדובר בתוצאה של החלטת ממשלה לפיה להנהגות היישובים יהיה חלק פעיל בחזרה ובבנייה כדי לסייע להם בשיקום - מה שמסרבל את הליך קבלת ההחלטות.

אלקין מסביר כי כאשר "הקצב מוכתב על ידי היישוב, יש מי שלא מורגלים בעבודה עם תקציבים כה גדולים. יש גם טעויות ולהן עלויות אבל היתרון הוא כאמור בתהליך השיקום. שמנו יעד ממשלתי אחרי 7.10 - להכפיל את האוכלוסייה בחבל תקומה ל־120 אלף תושבים תוך שמונה שנים".

בעוד בדרום מסתכלים על יעדי הכפלה, בצפון פועלת המדינה כדי להחזיר את התושבים לפחות לתפוסה מלאה ולעודד הגעת משפחות חדשות. "אנחנו פחות או יותר נמצאים עכשיו לקראת השלבים של השיקום כי הכל התחיל שנה מאוחר יותר".

השר במשרד האוצר מדגיש כי "אסור לזלזל בעוצמת הטראומה שעבר הצפון. לפינוי של שנתיים מהבית יש המון השלכות. זה חסר תקדים מבחינת מדינת ישראל ומשפיע על משפחות וצעירים. ועדיין, הנתונים שאנו מצפים לראות על חזרת התושבים יראו מצב מדויק רק באוקטובר, אז יחזרו גם הסטודנטים של תל חי ויש להם משקל דמוגרפי משמעותי".

"כל יישוב והסיפור שלו"

"לכל יישוב יש לו את הסיפור שלו", מתאר השר. "למשל לשלומי, שנמצא ממש על קו הגבול, חזרו 100 אחוזים מהתושבים עוד לפני הקיץ וזה בזכות הנהגה מקומית. בקריית שמונה הנתונים מתחילת אוגוסט מראים ש־70-65 אחוזים חזרו. כל מי שלא חוזר זה אובדן לחבל, אבל הערכות היו הרבה יותר פסימיות".

אז איך בכל זאת מושכים משפחות חדשות צפונה?

"המטרה היא להביא לצמיחה דמוגרפית וכלכלית ולכן בצפון נניח התקציב שהוקדש לקו העימות הוא 12 מיליארד לחמש שנים. כבר הוצאנו לשטח 4 מיליארד וזה תוצאה של החלטה ניהולית שקיבלתי. יש החלטות נוספות בדרך שמדברות על צמיחה - חומש סיוע לעסקים וכלכלה בהשקעה של 650 מיליון לכל קו העימות, פיתוח תעשייה והייטק ומענקים לעסקים ופיתוח יישובים צמודי גדר בסך 2 מיליארד שקלים והקמת האוניברסיטה הראשונה בקריית שמונה".

את הבטחות האוניברסיטה שם גוררות ממשלות ישראל כבר עשור, מה ישתנה?

"יש כבר מפת דרכים להכרה זמנית בינואר 26' והם יוכלו כבר לגייס תלמידים לשנה הבאה".

אני שואלת את אלקין בשבתו גם כחבר קבינט האם ההודעות על הוצאת צה"ל מהמוצבים בלבנון בהמשך לפירוק חיזבאללה מנשקו לא תבריח את התושבים החוזרים, אך לדבריו "מעולם לא היה ביטחון כמו היום בגבול הצפון. היום אנחנו לאחר תבוסת חיזבאללה ולבנון מקדמת החלטה על פירוק הארגון מנשקו. אפילו אחרי מלחמת לבנון השנייה לא היתה רמה כזו של ביטחון".

אחת מנקודות הכשל הממשלתיות מול הצפון היא אי התפתחות מנהלת תקומה בצפון בדומה לזו שמשגשגת בעוטף עזה. אלקין לא מכחיש. "מטה יישום תנופה לצפון לא התפתח לכדי מנהלת עצמאית כמו מנהלת תקומה שבה עובדים 70 איש. בצפון עובדים עשרה אנשים וזה כמובן לא מספק. אני עובד על פתרון הבעיה".