"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יריית הפתיחה של האופוזיציה: בנט וליברמן מתכוננים לבחירות - איפה גנץ בתמונה?
בנט וליברמן מתכוננים במתואם לבחירות בצפויות להתקיים 2026 • על השולחן שני תרחישים: איחוד מפלגות כדי להקים מפלגה גדולה מהליכוד או ריצה נפרדת • גנץ נעדר ממכתב ליברמן לראשי האופוזיציה • אייזנקוט מתנגד לדחיקת גנץ למרות המתח ביניהם
ליברמן ובנט בפגישה. צילום: .
פרשנות

יריית הפתיחה של האופוזיציה: בנט וליברמן מתכוננים לבחירות - איפה גנץ בתמונה?

בנט וליברמן מתכוננים במתואם לבחירות בצפויות להתקיים 2026 • על השולחן שני תרחישים: איחוד מפלגות כדי להקים מפלגה גדולה מהליכוד או ריצה נפרדת • גנץ נעדר ממכתב ליברמן לראשי האופוזיציה • אייזנקוט מתנגד לדחיקת גנץ למרות המתח ביניהם

דני זקן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

פגישת ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט עם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן איננה הראשונה ביניהם בזמן האחרון. השיח בין השניים ער למדי, והיא מהווה מעין יריית פתיחה להתארגנות האופוזיציה לקראת הבחירות.

גנץ לנתניהו וראשי האופוזיציה%3A "הגיעה העת לממשלת פדיון שבויים וגיוס" %2F%2F קונטקט

יש תמימות דעים בקרב רוב המומחים והאסטרטגים של המפלגות כי הבחירות תתקיימנה בין מרץ ליוני 2026, מה שמותיר שניים-שלושה חודשים של היערכות עד לפתיחה של מערכת הבחירות עצמה.

בנט וליברמן, שניהם רואים את עצמם כמועמדים המובילים לראשות הממשלה - בנט בזכות הניסיון המסוים שיש לו בתפקיד והיותו ראש ממשלת הסקרים, וליברמן בשל הוותק הרב, הניסיון בתפקידים מיניסטריאליים והיותו ראש מפלגת ימין המושכת קולות של מי שלא מעוניינים עוד להצביע ליכוד.

בינתיים, השניים פועלים במתואם בתחומים הנחוצים, ומנסים להכין את הגוש האופוזיציוני למאבק על הקמת הממשלה הבאה. מכתבו של ליברמן לרוב ראשי האופוזיציה נועד למצב את אותו כיוזם, כמי שמנהל את הפרויקט של החלפת הממשלה, בדרך למאבק על ראשות הממשלה עצמה.

ממצב את עצמו כמי שמנהל את הפרויקט של החלפת הממשלה. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן , צילום: יוסי זליגר

בפגישה עם בנט עלו האפשרויות שעל הפרק, ובהן איחוד חלקי של כמה מפלגות - מפלגתו העתידית של בנט, יש עתיד ואייזנקוט - כדי לייצר מפלגה גדולה יותר מהליכוד שתזכה בברכת הנשיא להקמת ממשלה. אפשרות שנייה - ריצה בנפרד, שנכון לעכשיו מביאה יותר מנדטים, אבל תשאיר את הליכוד כמפלגה הגדולה ביותר.

עוד שתי סוגיות חשובות מונחות על השולחן של בכירי האופוזיציה. הראשונה - האם להסכים לישיבה עם נתניהו בממשלה? בנט כבר הביע מעין התנגדות וליברמן אינו מעוניין, אך מה יקרה אם זה יהיה הכרחי להקמת קואליציה? השנייה נוגעת למנסור עבאס כשותף קואליציוני אפשרי. שניהם, בניגוד לגולן, פחות מתלהבים מהרעיון, והיעד שלהם הוא הקמת מה שמוגדר כממשלה ציונית.

דילמת גנץ

לא במקרה נפקד שמו של בני גנץ מהמכתב של ליברמן לראשי האופוזיציה. ראשית, הביקורת עלנכונותו של גנץ להיכנס לקואליציה של נתניהוכעת, כדי להבטיח עסקה בעזה. באופוזיציה זועמים על גנץ שבנכונות להיכנס כעת לקואליציה, הוא נותן לנתניהו לגיטימציה ומרחיק את הבחירות.

באופוזיציה זועמים על גנץ שבנכונות להיכנס כעת לקואליציה, הוא נותן לנתניהו לגיטימציה ומרחיק את הבחירות. גנץ ונתניהו (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בנוסף, ליברמן, ועימו גורמים נוספים באופוזיציה, מקווים שגנץ יפרוש לפני הבחירות עקב ירידתו בסקרים מתחת לאחוז החסימה, והם מנסים לדחוף אותו לכך. הם מעוניינים למנוע בזבוז קולות מחד, ולהרוויח לעצמם את קולות גנץ - שכזכור, הגיע לשיא של 40 מנדטים בסקרים לפני שנה וחצי - מאידך.

לעומתם, גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר שמתחיל לצבור תאוצה בסקרים, לא תומך בשלב זה בדחיקתו של בני גנץ מהגוש האופוזיציוני, או לפחות לא מעוניין להיות שותף למהלך. למרות המתח שנוצר בין השניים בעקבות התנהלות גנץ בסוגיית הדמוקרטיזציה במחנה הממלכתי ודחיקת אייזנקוט, יש להם עבר צבאי משותף ארוך.

בראיון ברשת ב' ביום שלישי מנה אייזנקוט את גנץ ברשימת המועמדים הראויים להוביל את מחנה האופוזיציה מול נתניהו. ופה נכנס לתמונה גם השיקול הפוליטי: באופוזיציה יש מי שמעריכים כי לגנץ יתרון מסוים על המפלגות האחרות דווקא בשל היותו יותר ממלכתי ופחות לוחמני נגד הקואליציה.

יש להם עבר צבאי משותף ארוך. אייזנקוט וגנץ, צילום: אורן בן חקון

באזור המרכז-ימין של המפה הפוליטית יש כמה וכמה מנדטים שקרוב לוודאי לא יצביעו שוב עבור נתניהו. לפי הניתוח הזה, הם מחפשים דמות שיוכלו לסמוך עליה שתמנע ממשלה "שמאלנית" מדי, שלא תפסול את הליכוד ושתכוון לקו ממלכתי.

שיקול נוסף הוא שאם גנץ יהיה גבולי בסקרים לפני הבחירות, הוא עלול להחליט לרוץ בכל זאת, ואז במקרה שלא יעבור את אחוז החסימה, הקולות שיצביעו לו יתבזבזו. אולם אם גנץ ידרדר בסקרים מתחת לאחוז החסימה באופן ברור, גם מחנה אייזנקוט יתמוך בקריאה שיפרוש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...