הציוץ של שר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בו הואקורא הלכה למעשה לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל, מעורר זעם – ובצדק.

אבל מי שמכיר את בן גביר מכיר גם את הראש המחושב שלו. כאשף תקשורת מן המעלה הראשונה, הוא יודע לנצל סיטואציות ובעיקר משברים.

מה לו ולרמטכ"ל?

הרי מה לו ולרמטכ"ל? משום כך, הציוץ נבחר בקפידה – והוא מכוון בעיקר למפכ"ל המשטרה ולסגל הפיקוד שלה.

מאז כניסתו לתפקיד, בן גביר מסרב לשמש חותמת גומי למינויים במשטרה. כמו בצה"ל, גם במשטרה המתיחות בין השר למפכ"ל צפה החוצה כשמגיעה שעת המינויים. בסוף, מדובר באומנות של פשרות ושרים ומפכ"לים תמיד העדיפו להתפשר.

מינוי עוזרת ראש אח"מ

לפני כחודש נחשף לציבור משבר אמון חריף בין המפכ"ל לשר סביב קידומה של רפ"ק רינת סבן, עוזרת ראש אח"מ. בן גביר חתם על מינוייה לתפקיד, אך מסרב בתוקף לאשר את העלאת דרגתה – בניגוד גמור להמלצת המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר.

סבן שימשה בעבר חוקרת בתיקי נתניהו, ובן גביר סבור שנפלו פגמים בהמלצת המפכ"ל, בעיקר בכל הנוגע לתשתית העובדתית שהוצגה לו על קידומה.

מאז שהפיצוץ בין השניים פרץ לתקשורת, רף החשדנות בין הלשכות רק גבר. בן גביר אף חושד שהמפכ"ל וראש אגף החקירות מתדרכים נגדו – עד כדי כך שקשה יהיה למצוא אומן שיצליח לפרום את הפלונטר שנוצר.

מאבק על כללי המשחק

התעקשותו של בן גביר הקימה עליו – כמו במקרה הרמטכ"ל – פוליטיקאים, אנשי תקשורת, בכירי משטרה לשעבר ואף את היועצת המשפטית לממשלה, שדורשת ממנו לקבל את עמדת המפכ"ל.

בסופו של דבר, המאבק הזה הוא לא רק על דרגה אחת – אלא על מי קובע את כללי המשחק, ומי באמת שולט בסדר היום - בצה"ל ובמשטרה.