בזמן שבחוץ האלימות גואה, בפנים – בחדרי חדרים של יחידות העילית של משטרת ישראל – מתרחשים תהליכים מדאיגים. מה שנראה כמו "ביקורים מקצועיים" של שרים, הוא למעשה ניסיון הפיכה שקט. פוליטיקאים – חלקם בעצמם חשודים בפלילים – מנסים להפוך את המשטרה לזרוע פרטית לשימושם.
השרה מאי גולן, שבשלב זה מוטב שתעסוק בתיקה שלה, הפכה את להב 433 למסדרון ההשפעה האישי שלה. היא לא באה ללמוד – היא באה להבהיר. מי שולט. מי צריך להיזהר. מי כדאי שיתיישר.
השרה מאי גולן דיברה בפלאפון עם נציגי המשרד לביטחון לאומי // ערוץ הכנסת
זה לא התחיל אצלה. השר איתמר בן גביר כבר מזמן מתנהל כאילו המשטרה היא פלוגה בפיקודו. כשר לביטחון לאומי, הוא בחר לחרוץ את דינה של קצינה – לא לפי חוק, אלא לפי גחמה. שיקול הדעת לא היה עינייני – אלא פוליטי.
אבל בעוד בן גביר עושה את זה לאור השמש. מאי גולן עוטפת את הלחץ הפוליטי בתחפושת של "טיפול בפשיעה בחברה הערבית". בפועל, אלו לא סיורים – אלא איתותים. לא בשם הציבור – אלא כדי להרתיע את החוקרים.
היא מופיעה דווקא במקום שבו הכי נדרשת עצמאות – ביחידות החקירה הרגישות, שבהן נבדקים הפשעים של השלטון עצמו. בדיוק שם – אסור לפוליטיקה לדרוך.
כמי שפיקדה על קורסי קצינים, שירתה כסגנית מפקד מרחב ולימדה ביטחון לאומי – אני יודעת: הסכנה הכי גדולה אינה בלחצים עצמם. אלא בשתיקה. בהרגל. בהשלמה. אלו שכבר לא מרימים גבה כששרים נכנסים לחדרי החקירות. אלו שאומרים "ככה זה עכשיו", ומורידים את הראש.
כך מחלחל הפחד. כך מתפרקת העצמאות. כך נראית משטרה שמתכופפת – רגע לפני שהיא נכנעת.
אבל יש גם תקווה. ראש אגף החקירות הוא אדם ישר, אמיץ, שיודע שההיסטוריה לא תסלח למי ששותק. בועז בלט הוא מגדלור באפילה לחוקריו, לקציניו וגם למפכ"ל. המפכ״ל דני לוי שאני מכירה מבין ויודע היטב מהי משטרה ציבורית ומה תפקידו. הוא מבין שהמבחן האמיתי לא יגיע מול המצלמות. הוא יגיע ברגע שהטלפון יצלצל – והלחץ יבוא מלמעלה.
זו לא רק קריאה למנהיגות. זו קריאת חירום לציבור כולו: לשרים – המשטרה לא שלכם. לא של הקואליציה, לא של המחנה. לא נכס פוליטי, לא קלף מיקוח. היא של אזרחי ישראל.
למפקדים – זה הרגע להפסיק לשתוק. לא לציית – להנהיג. להגן לא רק על החוק – אלא גם על ליבת הארגון שאתם משרתים בו.
ולציבור – אל תסתכלו רק על מה שהמשטרה עושה. תביטו טוב-טוב גם על מה שעושים לה. אל תצעקו רק כששוטר שעושה טעות, תצעקו גם על מה שעושים לו.
אם נאפשר להפוך את משטרת ישראל לכלי בידי השלטון – נאבד את היכולת לחקור, לחשוף, להגן.
ולבסוף, נישאר לא רק בלי משטרה - נישאר בלי הגנה.
הכותבת היא ניצב משנה בדימוס, מדריכה במיל׳ במכללה לבטחון לאומי, חברת רשת מעוז וחברת פורום דבורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו