המשפט המנהלי מטיל על רשות מנהלית שלוש משוכות מרכזיות: ראשית, עליה להצביע על מקור סמכות בדין המאפשר לה לקבל את ההחלטה; שנית, עליה לקיים הליך מנהלי ראוי, קרי: הליך המגובה בתשתית עובדתית מוצקה, ללא ניגוד עניינים ומשוא פנים, ומנומק כדבעי; ושלישית, עליה להבטיח ששיקול הדעת שעל בסיסו התקבלה ההחלטה יורכב משיקולים ענייניים - שאינם שיקולים זרים - ולא יחרוג ממתחם הסבירות והמידתיות.
היועמ"שית בוועדת החוקה, אפריל 2025 // צילום: ערוץ הכנסת
במישור הסמכות, הדין מצייד את ממשלת ישראל, שמינתה את היועצת, בסמכות לפטרה. מבחינה זו, הפה שהתיר הוא גם הפה שבסמכותו לאסור. הקושי המרכזי הוא במישור ההליך. החלטת הממשלה רומסת את כללי הצדק הטבעי. כללים אלו, שנקלטו בישראל בפסיקה בעקבות פסיקה אנגלית נושנה, מהווים את המכנה המשותף העמוק ביותר לעשיית צדק. כך, האיסור על משוא פנים וניגוד עניינים נועד למנוע מצב שבמסגרתו יעמדו בפני הגורם, שאמור לקבל את ההחלטה אינטרסים אחרים, פרטיים או ציבוריים, אשר יטו אותו מהאינטרסים שהדין בא לקדם ויובילו אותו לשקילת שיקולים זרים. שמיעה בלב פתוח ובנפש חפצה את מי שעתיד להיפגע מהחלטה נועדה להבטיח החלטה טובה יותר (מעבר להגנה על כבוד האדם והגברת אמון הציבור).
לא צריך להיות מומחה במשפטים כדי להבין שכללי צדק טבעי נרמסים שעה ששרים החברים בוועדת השרים, שבפניה התקיים השימוע, הביעו קודם לשימוע דעה נחרצת בנוגע לצורך בפיטורי היועצת. זהו פגם היורד לשורשו של עניין. שימוע חייב להיעשות בלב פתוח ובנפש חפצה. צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות.
פגם דיוני נוסף הוא תחולת ההחלטה למפרע. תזכורת: הממשלה כבר פתחה בהליך הדחת היועצת בהתאם למנגנון הקודם, שעוגן בהחלת ממשלה בשנת 2000, שלפיו תנאי לפיטורי היועצת הוא קבלת המלצה מוועדת מקצועית ציבורית בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס, המורכבת משר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, חבר כנסת שנבחר על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; עו"ד שנבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ואיש אקדמיה שנבחר על ידי דיקני הפקולטות למשפטים.
אך משנתקלה הממשלה בקשיים באיוש הוועדה, שינתה, בהחלטת ממשלה עדכנית, את מנגנון ההדחה. ככלל, הואיל ואופן בחירה ופיטורי היועץ המשפטי לממשלה לא מעוגן בחוק, אין פגם בכך שהממשלה תשנה בהחלטת ממשלה חדשה את החלטותיה הקודמת. אלא ששינוי שזה ראוי שייעשה לאחר עבודת מטה מקצועית, שתצביע על שיקולים ענייניים וכמובן עליו להיערך מכאן מאילך. בענייננו, הממשלה החילה את המנגנון החדש, תוך כדי תנועה, על הליך שכבר פתחה לפי המנגנון הקודם.
חרף פגמים אלו, משהליך השימוע לא נבלם על ידי בג"ץ בצו ביניים, שגתה היועצת כשבחרה לא להתייצב לשימוע והסתפקה במשלוח תגובה בכתב. לענ"ד, היה עליה להתייצב בפני ועדת השרים ולעמוד על הפגמים הרבים הכרוכים בהליך. אין בכך, כמובן, כדי להמעיט בחומרת הפגמים שלטעמי יובילו בסופו של יום לביטול ההחלטה. רמז לכך קיבלנו בהחלטתו העדכנית השופט סולברג, שלפיה ככל שתחליט הממשלה על פיטורי היועצת, ההחלטה לא תיכנס לתוקף מיידי כדי שתינתן שהות מספקת לעריכת ביקורת שיפוטית על ההחלטה.
הכותב הוא מרצה בכיר במרכז האקדמי פרס, לשעבר עוזר היועץ המשפטי לממשלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו