מי שעקב אחרי הלו"ז של ראש הממשלה מאז יצא מהבור אחרי המלחמה באיראן יכול היה לחשוב שאנחנו שבוע, גג שבועיים, לפני פתיחת קלפיות במערכת בחירות ארצית.
ביום ראשון הגיע ראש הממשלה לביקור בשירות הביטחון הכללי, ביום שני הלך למכללה הלאומית לשוטרים, משם המשיך למפגש עם מתנדבי ארגון איחוד הצלה, ובאותו היום הכניס גם שיחה מצולמת עם אלופי המטה הכללי.
ביום רביעי היה ביקור בקצא"א, והיום (חמישי) הגיע בבוקר למטה המוסד ובצהריים לביקור הטעון בקיבוץ ניר עוז אליו הגיע בפעם הראשונה מאז השבעה באוקטובר. ויש עוד – שבוע קודם לכן ביקור בזק"א, בכבאות והצלה בראשון לציון, בבנק הדם ברמלה – קצב מסחרר.
אופי הביקורים דומה מאד למערכת הבחירות: הגעה, הרבה כבוד, לחיצות ידיים, נאום קצר, צילום עם לובשי מדים גיבורים. בין לבין מתווספים כל האלמנטים המוכרים ממערכות בחירות – באירוע בירוחם מגיש נתניהו את חליפתו לאישה מבוגרת שאומרת שקר לה, קפיצה על הדרך לפלאפל בראשון לציון, כניסה בהפתעה למסעדה בבאר שבע עם קהל שלא הצליח להישאר אדיש וצעק בקולי קולות קריאות עידוד, וצילומים עם ילדים ותינוקות.
במערכת הפוליטית תוהים מה פשר סיבובי הבחירות הללו כמעט שנה וחצי לפני תאריך היעד של הבחירות הבאות שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026?
פתגם אמריקאי מוכר אומר אם זה נראה כמו ברווז, שוחה כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז – מדובר בברווז.
סביר להניח שפתגם כזה יכול להיות תקף גם בישראל – חוץ מבפוליטיקה הישראלית – אם זה נראה כמו מערכת בחירות, נשמע כמו מערכת בחירות, מגעגע כמו מערכת בחירות: עדיין בכלל לא בטוח שאנחנו בדרך למערכת בחירות.
אנשי ליכוד אומרים כי נתניהו לא נראה כמו אדם שהולך לבחירות. בשבוע החולף הוא צלל שוב לענייני חוק הגיוס והמתיחות מול החרדים ואז צלל עוד יותר עמוק אל תוך הריבים בתוך אגודת ישראל שבתוך יהדות התורה, בקרב על משרד השיכון אחרי ההתפטרות של גולדקנופף. ככה לא נראה אדם שהולך לבחירות.
לנתניהו אין סיבה אמיתית לצאת לבחירות, יש לו עוד כשנה וחצי של כהונה, נצח במונחים פוליטיים, הוא רוצה נורמליזיציה עם מדינה ערבית נוספת וקידום מהלך היסטורי של ריבונות.
בנוסף, נתניהו מסתדר, מעריך ועובד בהרמוניה מלאה עם השותפים שלו, אין לו שום עניין בשותפים אחרים. הוא עובד מצוין עם דרעי, סמוטריץ, סער ובן גביר ואין לו שום עניין לחזור למתיחות עם גנץ או אחרים שיש להם כוונות פוליטיות עתידיות מולו.
מה פשר הסיבוב הפומבי בשבועיים האחרונים שנתניהו עושה? הרבה יותר סיבוב ניצחון על איראן והרבה פחות סיבוב בחירות. לתחושת אנשי הליכוד, נתניהו לא מקבל את הקרדיט הראוי על הניצחון באיראן מהתקשורת שעברה להתעסק בסיום המלחמה ובחוק הגיוס. השטח, הציבור, כוחות הביטחון שאותם הוא פוגש מגיבים לו אחרת, מחבקים אותו ומכירים לו תודה.
האם אחד מהגורמים בממשלה יכול לפרוש, יש סיכוי – אבל קלוש.
עד סיום מושב הקיץ נשארו שלושה שבועות בלבד. החרדים יקבלו בשבוע הבא את תחילת חקיקת חוק הגיוס ויוכלו להרגיע את הרבנים.
עסקת חטופים מסתמנת יכולה להקפיץ את בן גביר וסמוטריץ אבל גם שם הסיכוי לא גבוה. בן גביר נשאל השבוע מה יעשה במקרה של עסקה והתחמק מתשובה חד משמעית. סמוטריץ' הכיל עסקה אחת תחת הכותרת 'הפסקת אש' ויכול להכיל אותה שוב לפחות בשישים היום הראשונים לעסקה. בינתיים הברווז אפילו לא צולע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו