הספין התורן: כשהתותחים רועמים, בן גביר מצייץ | דעה

שבע זירות לחימה יש למדינת ישראל מאז 7 באוקטובר. אפשר להכריז על עוד אחת, קשה ובעייתית - זירת השיח. שטח הלחימה הוא ברשתות החברתיות. מרכז המלחמה, הטהרן או החאן יונס שלה, מתרכז בעיקר בטוויטר. הרדידות, אפס המורכבות וחלוקת "כן ביבי לא ביבי" שמגבשת את הדעה בכל נושא במאתיים מילה הם תמצית כל הרע של התקופה.

כשזה סתם טוקבקיסטים זה בסדר, כשזה עיתונאים ומעצבי דעת קהל זה רע, כשזה שרים וקובעי מדיניות זה נורא ואיום.

השר איתמר בן גביר מלהטט בתקשורת כבר שנים ארוכות, עוד מהיותו נער צעיר בחברון. עם השנים זה הלך והשתכלל. הבטחות לסיפורים, הפרחת ספינים, הנדוס כותרות. זה בסדר. אבל לא כשאתה שר בממשלת ישראל שיושב בקבינט ודן בחיי אדם.

אתמול בשעה 10 ודקה בבוקר קיבלה המזכירה של סמוטריץ' הודעה על כך שהשר בן גביר רוצה להיפגש עם סמוטריץ'. המזכירה בחופש, הפנייה לא התקבלה, בטח לא הועברה, אבל באותה דקה עברה כבר הידיעה לתקשורת ופורסמה.

סמוטריץ' התנער ממנה ותקף בצדק את בן גביר. "סוגיית הניצחון בעזה היא משמעותית מדי וחיי החטופים יקרים מדי מכדי לשחק משחק תדרוכים בתקשורת". אמרו בסביבתו.

סמוטריץ' צודק, אחרי למעלה מ־630 יום של מלחמה אי אפשר להתנהל כמו טוקבקיסטים. מלחמה מנהלים בקריה, בבור, באקווריום שבלשכת ראש הממשלה, לא בטלגרם של דפנה ליאל.

מותר לבן גביר שתהיה לו אג'נדה ושירצה לממש אותה. הוא יכול להתכבד, להרים טלפון לסמוטריץ', לקבוע איתו שיחה, לשבת במשך שעות, לפרוש את השלב שבו נמצאים במלחמה, לדון האם זה הדבר הנכון לעשות ברגע הזה. אם השניים יחליטו שחייבים להתנגד או אז יפנו לראש הממשלה, יקבעו איתו שיחה, ישבו במשך שעות, ינסו לשכנע אותו בעמדתם. אבל זה לא מה שבן גביר מחפש. בן גביר מחפש ספין, כותרת.

החיבור ביניהם - עוול לשר האוצר סמוטריץ'

אם יש ביטוי לא נכון ולא צודק בפוליטיקה הישראלית הוא הביטוי "סמוטריץ ובן גביר". הוא מתגלגל כמטבע לשון באופן קבוע. גם אם לפרקים עמדותיהם דומות, הדרך שלהם שונה 180 מעלות. לחבר את שניהם ביחד כמעיין בלוק מאוחד עושה עוול לשר האוצר.

סמוטריץ' בחר בעמדה של השפעה מבפנים, להיות קרוב לאוזנו של ראש הממשלה, במרכז קבלת ההחלטות. כשזה טוב על איראן וכשזה רע בביקורת מה"בייס" שלו על עסקת חטופים או על סיוע הומניטרי.

בן גביר מעדיף את הדרך הקלה, את הפרישה מהממשלה לפני עסקה גם אז כצעד תקשורתי. הוא פרש, קיבל כפיים ב"בייס" שלו למרות שהיה יותר מברור לכל בר דעת שהוא חוזר, אפילו התיקים לא חולקו לשרים אחרים אלא הועברו למשמורת זמנית אצל חיים כץ. כולם הבינו - אין פרישה, יש ספין. סמוטריץ' חושב דברים הרבה פחות רעים על גנץ לפיד וגולן ממה שהוא חושב על איתמר בן גביר.

ומעל הכל זו לא רק מלחמה, זה חיי אדם. אלו חטופים שנמקים במנהרות החמאס, משפחות שאין להם יום ולילה, חיילים שנופלים בקרב, נלחמים ומסכנים את חייהם יום יום בעזה. זו מלחמה מורכבת. צריך הרבה יותר רצינות, אי אפשר לשחק משחקים בטוויטר.