המפה הפוליטית משתנה: הליכוד מזנק, דרמה בקרב בין הגושים

מבצע "עם כלביא" הסתיים, והוא נותן את אותותיו בסקרי המנדטים. על פי סקר "ישראל היום" ומכון המחקר "מאגר מוחות", שנערך בקרב הציבור הישראלי במטרה לבחון את עמדותיו עם סיום המלחמה עם איראן - הליכוד מתחזק והופך למפלגה המובילה בישראל, עם 27 מנדטים, ואחריו בנט עם 23 מנדטים. ש"ס היא המפלגה השלישית בגודלה עם 10 מנדטים, ואחר כך לפיד, ליברמן וגולן, עם 9 מנדטים כל אחד. בן גביר עם 8, יהדות התורה עם 7, ובני גנץ בראשות המחנה הממלכתי רושם תוצאה שלילית במיוחד, עם 6 מנדטים בלבד. בצלאל סמוטריץ' עובר את אחוז החסימה עם 4 מנדטים, וכן שתי המפלגות הערביות. מפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל לא עוברת את אחוז החסימה.

במקרה הזה התפלגות הגושים מראה על שוויון מושלם: 56 מנדטים לקואליציה הנוכחית מול 56 מנדטים לאופוזיציה, והמפלגות הערביות (8 מנדטים) מחזיקות למעשה במפתח הכוח להקמת הממשלה הבאה.

תובנה מעניינת מסקר המנדטים היא שלמרות התגייסותו של יאיר לפיד למערכה מול איראן, ואף שאימץ גישה ממלכתית במהלך כל המערכה - הוא אינו מקבל על כך דיבידנד מהציבור, כפי שקיבל בני גנץ אחרי 7 באוקטובר כשנסק בסקרים. כעת, כאמור, מספר המנדטים שגנץ מקבל בסקרים נמוך במיוחד.

הסקר בדק גם מה קורה למפת המנדטים, אם גדי איזנקוט מתמודד בראשות המחנה הממלכתי. במקרה כזה המפלגה יותר ממכפילה את כוחה ומתחזקת עד ל־13 מנדטים. הקולות שעוברים אליה הם בעיקר מאותו הגוש: 83% מהמתכוונים להצביע למחנה הממלכתי, 12% ממצביעי בנט, 9% מלפיד, 9% מליברמן ו־9% מגולן.

במקרה של התמודדותו של גדי איזנקוט בראשות המחנה הממלכתי, מפת המנדטים משתנה: הליכוד ובנט יורדים ב־2 מנדטים, ליברמן, דרעי ובן גביר יורדים במנדט אחד כל אחד. אבל הנתון המשמעותי הוא שבתרחיש זה האופוזיציה מתחזקת ל־60 מנדטים, ויכולה בצירוף חבר כנסת אחד להקים ממשלה - עם תלות מסוימת במפלגות הערביות.

מרוצים מתפקוד ראש המוסד

הסקר בדק מה חושב הציבור בישראל על השאלה "מי ניצח במלחמה בין מדינת ישראל לבין איראן?". הרוב (60%) טוען כי מדינת ישראל ניצחה במלחמה, 31% אומרים שאף אחת מהמדינות לא ניצחה, 4% אומרים שאיראן, והשאר לא יודעים.

מבין ה־60% שחושבים כי ישראל ניצחה, יש שיעורים גבוהים מקרב המתכוונים להצביע לציונות הדתית (94%), עוצמה יהודית (85%), ש"ס (84%), הליכוד (81%) ויהדות התורה (78%). אולם שיעורים נמוכים במיוחד נרשמו גם במפלגות שאינן ערביות: ישראל ביתנו של ליברמן (47%), המילואימניקים של הנדל (50%), יש עתיד (50%) והדמוקרטים (31%) - נתונים המעידים על ביקורתיות כלפי הישגי המלחמה. כאמור, שיעורים נמוכים במיוחד חושבים כך מקרב נציגי המפלגות הערביות: חד"ש־תע"ל (27%) ורע"מ (43%).

בסקר התבקשו המשתתפים להעניק ציון לארבעה אישים מרכזיים: ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש המוסד. את הציון הגבוה ביותר מקבל ראש המוסד דדי ברנע, עם ממוצע של 8.28 (מתוך 10), אחריו הרמטכ"ל אייל זמיר עם 7.83, ראש הממשלה במקום השלישי עם 7.01 ושר הביטחון ישראל כ"ץ עם 6.08.

הפער בציונים האישיים בין המפלגות הוא דרמטי: בעוד מצביעי הליכוד נותנים לנתניהו ציון של 9.25, מצביעי הדמוקרטים נותנים לו רק 4.16. גם שר הביטחון כ"ץ זוכה לפער עצום: 8.55 מהליכוד מול 2.33 בלבד מהדמוקרטים.