"אתה הראש, אתה אשם - עד שאתה מצליח": נתניהו מוביל מהלך היסטורי

"כולם מספרים על הנס שהתרחש בשושן הבירה אבל אף אחד לא מדבר על הקושי והפחד של היהודים בחודשים לפני תליית המן", אמר לי מתי, השכן מהבניין ממול, בגן המשחקים, בין אזעקה לאזעקה. וזהו אולי המסר הברור ביותר שצריך להיות על השולחן לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמה – אכן, קשה פה בשנה וחצי האחרונות, אכן מאתגר ולעיתים אכן נורא, אך בניקוי הטקטיקה והכאן ועכשיו שאליו התרגלו הישראלים – אנחנו אכן בתקופה של נס.

בעוד האבק מתפזר מעל אתרי הגרעין ההרוסים בפורדו, אספהאן ונתנז, עלינו להביט מחדש על המציאות, כפי שהיא נגלית לפנינו ולא כפי שמנסים מתווכים מטעם עצמם לשדר לנו, מלאים בחשיבות עצמית ובתפיסות עולם שמתוות את דרכם, לעיתים בניגוד מוחלט למציאות.

להביט על המציאות כפי שהיא

אסטרטגיית יציאה: פחות מ-24 שעות לאחר תחילת מתקפת הפתע ההיסטורית על איראן, החל שוב צמד המילים "אסטרטגיית יציאה" להבליח בציבוריות הישראלית, שם קוד אחר לצמד המוכר "היום שאחרי". אותם אלו שסברו במשך שנים שישראל לעולם לא תתקוף, בישרו לנו בעוד המטוסים רועמים בדרך לאיראן, שעלינו לגבש אסטרטגיית יציאה, מכיוון שאחרת ניכשל. אלו שמעולם לא נלחמו או ניהלו דבר דרשו ממקבלי ההחלטות שגיבשו אסטרטגיה והוציאו אותה אל הפועל, לשנות אותה מכיוון שאינה לטעמם.

טראמפ לא יצטרף: כל מי שעיניו בראשו הבין שארצות הברית צפויה להצטרף למערכה. הביזנס מן שהפך לנשיא ארה"ב פשוט לא היה יכול לפספס את ההזדמנות. כשישראל סוללת את הדרך, עושה את העבודה המלוכלכת כפי שהגדיר זאת הקנצלר הגרמני, ופותחת את הדלת עבור המפציצים האמריקנים, מי איש העסקים שיוותר על הצעה שכזו?

אתה הראש אתה אשם – עד שאתה מצליח: אחד הפרשנים הבכירים בישראל כותב כבר שנה ושמונה חודשים טורים ארוכים שבהם נתניהו הוא האשם הבלעדי בכל דבר, אך בדרך נס בשבת האחרונה שמו של ראש הממשלה נעלם כמעט לחלוטין עד החלק האחרון, שבו עסק בסוגיית החטופים. אז, פתאום, הוא נזכר שיש את נתניהו, שאשם כמובן.

הפרשן המדובר אינו לבד. מבחינת אנשי תקשורת רבים בישראל, שניים תקפו באיראן – טראמפ וצה"ל. ניסיונות לומר שיש ראש למדינת ישראל, בטוב וברע, נענו בהתנגדות חריפה: נתניהו אשם בשבעה באוקטובר, צה"ל הצליח בתקיפה באיראן. גישה זו כמובן מתעלמת לחלוטין מהמציאות – נתניהו, כראש הממשלה, אחראי למה שהתרחש בשבעה באוקטובר, אך הוא גם זכאי לשבחים רבים על המהלך ההיסטורי שאותו הוא מוביל כעת.

הקונספציה שלא נשברת

הקונספציה של התקשורת: אתמול (מוצאי שבת) יצאו הודעות פוש לטלפונים ממגוון ערוצי תקשורת, שבהם נמסר כי התרחשה שיחה קשה בין נתניהו לטראמפ, וכי האחרון עדיין מתלבט האם לתקוף באיראן. כן, מה ששמעתם – בזמן שמטוסי ה-B2 עושים את דרכם למזרח התיכון, וכולם יודעים זאת, נפלו בכלי התקשורת בישראל, כולל פה, בפח שבו נפלו רק לפני שבוע. הטעיה מגוחכת ושקופה עבדה מול כלי תקשורת שמונעים מאג'נדות ותפיסות עולם שגויות "כי זה ביבי".

נתניהו: הסיבה שכלי התקשורת נופלים שוב ושוב בהבנתם את נתניהו נובעת מכך שהם מסתכלים על הפריזמה המיידית, הטקטית, ולא מהמשמעויות האסטרטגיות וההיסטוריות של המצב. נתניהו אכן נמנע במשך שנים מערעור היציבות במגוון נושאים, כולל בתחום הביטחוני, אך היה ברור שגם אז בנו של ההיסטוריון ביקש להשאיר חותם על המדינה והאזור להיסטוריה ולא רק לטווח הזמן המיידי. זו הסיבה, למשל, להסכמי אברהם.

שבעה באוקטובר היטה את הספינה ששמה בנימין נתניהו באופן חד, אך הפרשנים מטעם עצמם סירבו להבין זאת ונותרו בקונספציה. נתניהו הבין שלעת הזה הגיע למלכות, והחל בצעדים שפעם היו בלתי נתפסים מבחינתו. שבירת חיזבאללה, הכאת חמאס ומעל הכל מיגור איראן כאיום הקיומי על מדינת ישראל. כשמבינים שנתניהו השתנה, מבינים גם כיצד הוא פועל, ואת זה לא השכילו להבין אנשי התקשורת והפרשנים.

ישראל כ"ץ: שר הביטחון עבר על ידי ארץ נהדרת השמדת ערך יוצאת מן הכלל. גם אוהדיו הגדולים ביותר מתקשים שלא לדמיין את ברלנד המגחך כשהם רואים את ישראל כ"ץ, ולכן, כנראה, היחס אליו כשר ביטחון הינו פעמים רבות בלעג. אך גם פה עלינו להרים את הראש מעל המים ולהסתכל למציאות בעיניים: כ"ץ חתום על אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר בתחום הכבישים במדינת ישראל, וסלל, פשוטו כמשמעו, את הדרכים המעולות לצפון הארץ ולדרומה. כעת הוא אחד האדריכלים של התקיפה באיראן ושל הלחימה באיראן.

אם יש משהו שעלינו ללמוד מהשבעה באוקטובר, הוא לא להיכנע לקונספציות ולשקרים עצמיים. אם זה הולך כמו ברווז, אמר נתניהו על הגרעין האיראני, זה ברווז. תרימו את הראש מעל המים, תתעלמו מרעשי הרקע המגוחכים ומלאי האג'נדות ותזהו את הברווז.