הסכמות אדלשטיין עם החרדים הן אומנם "הישג", אבל רק להנהגה החרדית. הרבנים הצליחו בעצומה של מלחמה קשה למסמס חובת גיוס לצעירים החרדים ובה בעת להשתמש במדינה כדי לאכוף סנקציות ולשמר אותם במסגרת ישיבתית.
"לשחרר את החטוף": חרדים קיצונים מפגינים נגד חוק הגיוס על כביש 4 / שמעון ברוך ודוד קשת
לא רק שהסנקציות לא מאיימות על הממסד החרדי, אלא להפך. מעבר לכך שתקציבי הישיבות לא יבוטלו וימשיכו לזרום, הסנקציות עליהן "התפשרו" הנציגים הם סעיפים שהממסד החרדי בעצמו מפעיל - וכעת המדינה רק תסייע להם לאכוף אותם.
הסיכום המסתמן בין אדלשטיין לחרדים רק ירחיק את הצעירים, שכבר רצו ללמוד באקדמיה ולהשתלב בחברה הישראלית.
אז מה קיבלנו?
איסור על הוצאת רישיון נהיגה: רישיון נהיגה מעניק עצמאות וניידות, ולעיתים הוא תנאי בסיסי ליציאה לעבודה או ללימודים. בחורי ישיבה מנועים מלקבל רישיון גם כיום (לפי הוראת ראשי הישיבות), והסנקציה הזו רק מחזקת את האיסור הקיים - הפעם באמצעות המדינה.
ביטול העדפה מתקנת בשירות ציבורי וסבסוד לימודים אקדמיים: העדפה מתקנת וסבסוד לימודים הם כלים לעידוד השתלבות של אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה ובשירות הציבורי. ביטולם פוגע דווקא בצעירים חרדים, שמעוניינים לצאת ממעגל הישיבה, ללמוד ולעבוד. בפועל, הסנקציה מסייעת לממסד החרדי להרחיק את הבחורים ממסגרות אקדמיות ומהשתלבות באזרחות פעילה.
שלילת נקודות זיכוי במס הכנסה: נקודות זיכוי מפחיתות את גובה המס שאדם משלם - ולכן הופכות את היציאה לעבודה לכדאית יותר. שלילתן תגרום לכך שגם אם בחור ישיבה ירצה לעבוד, הוא ישלם יותר מס מעמיתיו, מה שיהפוך את ההשתלבות בשוק העבודה לבלתי משתלמת וידחוף אותו חזרה לישיבה.
הנחה במעונות ותחבורה ציבורית תשלל רק אחרי חצי שנה: השהיית הסנקציה לחצי שנה יוצרת מרווח זמן שמאפשר היערכות פוליטית וציבורית למציאת פתרונות חלופיים. בפועל, הסנקציה רכה ואינה צפויה להשפיע מידית - ובינתיים הזכאות תישמר גם למי שלא מתגייס.
רק שנה לאחר כניסת ההסכם לתוקף, תישלל הזכאות לקצבאות ביטוח לאומי: הדחייה מאפשרת לגבש פתרונות עוקפים ולהרגיע את ההתנגדות הציבורית. בנוסף, גם לאחר שלילת הקצבאות הפורמליות, חלק מהתמיכה הכספית תוכל להגיע בעקיפין - דרך עמותות רווחה, קופות גמ"ח או תקצוב עקיף למוסדות הישיבתיים.
יציאה מהארץ תיאסר רק לרווקים: בחורי ישיבות רווקים מנועים ממילא מלצאת מהארץ לפי הוראות פנימיות של ראשי הישיבות. הסנקציה הזו פשוט מעבירה את האיסור לאכיפה מדינתית, ומחריגה את הנשואים, שהם ממילא הרוב המכריע בציבור החרדי הבוגר. כך היא מתיישבת לחלוטין עם הנהוג כיום.
בשנה השלישית תישלל השתתפות במחיר למשתכן: השלילה תיכנס לתוקף רק בעוד שלוש שנים - פרק זמן שמאפשר לשר השיכון החרדי לגבש תוכניות חלופיות תחת שמות אחרים. בפועל, רבים מהזכאים החרדים רוכשים דירות באמצעות קבוצות רכישה בפריפריה, במחירים מוזלים, כך שהפגיעה בפועל תהיה מצומצמת מאוד.
שלילה בשנה השלישית של הנחות בצהרונים: ההנחות לצהרונים נקבעות לפי המצב הסוציו-אקונומי של היישוב, ולא לפי שירות צבאי. רוב היישובים החרדיים מדורגים באשכולות הנמוכים, ולכן ימשיכו ליהנות מהנחות, גם אם תישלל ההטבה הפורמלית. בפועל - הסנקציה כמעט לא תשפיע על הציבור.
היעדים לשירות נמוכים ומתפרסים על פני ארבע שנים: המספרים שנקבעו בהסכמות רחוקים מלשקף גיוס משמעותי, ומאפשרים לממסד החרדי "לשחרר" רק קומץ בחורים בשוליים, בלי לפגוע בשליטה על עיקר הציבור. מאחר שהיעדים נמרחים על פני ארבע שנים, ייתכן שבעתיד, כשייפחת הצורך בכוח אדם, יתקבל פטור רחב יותר באופן שקט.
כפי שניתן לראות, אין סנקציות משמעותיות באמת כמו ביטול הנחות בארנונה ועוד. הסעיפים המשמועתיים והמאיימים באמת, כמו מעונות ותמיכות מחיר למשתכן נדחים בשנה או שנתיים ומעניקים מרווח נשימה ותמרון.
במקביל, הנציגים החרדים מצליחים לגרום למדינה לאכוף על הצעירים להישאר בישיבה בלי שום אופק כלכלי והשתלבות ממשית בחברה הישראלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו