באיזה נושא השקיע נתניהו שבע שעות דיון רצוף? רמז - לא בשחרור חטופים

בלילה שבין חמישי לשישי האחרון, בעת מלחמהֿ, הקדיש ראש הממשלה שבע שעות מזמנו היקר לדיון שהוקדש כולו להיחלצות ממצוקה פוליטית המאיימת על ממשלתו. מצוקה הנובעת מאולטימטום של המפלגות החרדיות החפצות בפטור גורף מגיוס בני ישיבות. זאת על רקע התבטאויות של נושאי משרה בכירים, כמו הרב הראשי יצחק יוסף הקורא לקרוע כל צו גיוס חוקי המגיע אל בן ישיבה.

התחננות ראש הממשלה בפני רבנים המעודדים סרבנות ממסדית בעת מלחמה, במקום להוקיעם, ונכונותו לתת להם כמעט כל שיבקשו, מעוררת סלידה. זה אותו ראש ממשלה שיצא בקמפיין נגד סרבנים שלא באמת סירבו אך תומך בסרבנים מוצהרים המחזיקים במפתח לשרידות שלטונו.

אינני זוכר ב-20 חודשים האחרונים מקרה בו הקדיש ראש הממשלה שבע שעות רצופות לדיון בנושאים הכי מהותיים במציאות המורכבת אליה נקלעה מדינת ישראל תחת הנהגתו. חשבתי לעצמי במה אני הייתי משקיע שבע שעות יקרות אם הייתי בנעליו. הנה מקצת מהאפשרויות:

• שחרור החטופים: האם אי פעם אסף ראש הממשלה את כל המעורבים בניסיון לשחרר את כל החטופים לשבע שעות של דיון שמטרתו האחת והיחידה היא ״הביאו לי פתרון כיצד לשחרר מהר ככל האפשר את כל החטופים עד האחרון שבהם״? לא ולא! כל אימת שהדיונים בנושא גלשו לרעיון שחרור כולם בפעימה אחת, דחף ככל הנראה ראש הממשלה לעסקה בפעימות. מדוע? להערכתי הוא רואה בפעימה האחרונה, זו האמורה לסיים את השלב הזה בלחימה, נכס אלקטורלי אותו ישמור לשבוע שלפני הבחירות כדי להחזיר עוד שני מנדטים הביתה.

• תכלית מדינית למלחמה: שבע שעות של הערכת מצב עמוקה ונוקבת לגבי התכלית המדינית של המלחמה. כיצד ממנפים הישגים בשדה הקרב לכדי הישג מדיני? כיצד ממנפים את היוזמה האמריקאית לקואליציה אזורית, נורמליזציה עם סעודיה והרחבת הסכמי אברהם? במיוחד לקראת ביקור טראמפ במפרץ, על מנת למנוע דחיקת ישראל מהכוריאגרפיה האזורית, והנמכה מסוכנת של ערכיותה עבור האזור.
• ספקנות ודעה אחרת: כולנו מבינים שהקונספציה שהובילה לכשלון 7 באוקטובר נשענה בין השאר על ״מקהלה השרה שיר אחד ללא זיוף״. היעדר ספקנות, דעה אחרת או איפכא מסתברא הוא סימן מעיד לעיוורון, התאהבות בדעה האחת וביטחון עצמי מופרז. האם אנחנו לא חוזרים על עצמנו ב-20 החודשים האחרונים על אותו ״מודוס אופרנדי״? שוב דעה אחת בלבד? שוב היעדר ספק? שוב סרבנות לדון בכל חלופה אחרת? שוב התאהבות בקו האחד?
• מניעת מלחמת אחים: מנהיג מדינה, הרואה את עמודי היסוד הפנימיים חברתיים ומשטריים שלה נסדקים ועומדים להישבר, אמור להשקיע לפחות שבע שעות באיתור הסיבות להתמוטטות הצפויה, איתור הסיכונים, טיפול יסוד בכל אחד מהם, חיזוק כל מה שסדוק ומאיים להישבר ולהנהיג מיתון, איחוי וחיבור. אבל - כשהמנהיג הוא הפירומן, המפלג, המסית נגד כל רשויות המדינה; שב״כ, יועמ״ש, בית המשפט העליון, צה״ל, ומנהל קמפיין ״דיפסטייט״ נגד אותן רשויות, אין שום סיכוי שיקדיש שבע שעות לאיחוי. דווקא העימות הפנימי הוא מטרתו והוא יהווה מרכז הקמפיין שלו בבחירות הקרובות.