בהנהגה החרדית חצו את הגבול - יש מהלך אחד שיכול לשנות את המצב

סקר פוליטי הוא כלי מוגבל, ולא מעט פעמים סקרי מנדטים היו רחוקים מהמציאות. אבל במרבית הפעמים, גם אם סקרים לא חוזים במדויק את התוצאה - הם משקפים הלך רוח, תחושות וכיוונים.

הנתון החשוב ביותר שפורסם בסקר השבוע היה בזה שהוצג בערוץ 12, ולפיו רוב הישראלים (55%) לא רוצים לראות את החרדים בקואליציה הבאה. ואם לא די בכך, התגובות ברשתות החברתיות אפילו טענו שהנתון המפתיע הוא דווקא שיש 33% שכן רוצים את החרדים בקואליציה.

ההנהגה החרדית היא סיפור עצוב: במקום להסתובב בבסיסים מבוקר עד לילה כדי לחזק ולברך את החיילים, ראשיה עשו את ההפך המוחלט - והפכו להיות הקיצונים שבקיצונים

הכעס הציבורי על החרדים הוא עצום, ועצוב לומר - גם מוצדק. המסנגרים על הציבור החרדי אומרים שיש פער בין ההנהגה החרדית לבין הציבור החרדי. ובכן, זה אולי נכון חלקית. יותר משנה וחצי של מלחמה, 862 חיילים גיבורים שנפלו בקרבות על הגנת המולדת - והחרדים לא באו לתת כתף.

בשנתון 2024 נשלחו 24 אלף צווים ראשונים לחרדים, ורק 1,212 מהם התייצבו בלשכת הגיוס. רק 2,107 חרדים התגייסו למסלולים החרדיים מתוך 14 אלף פוטנציאליים. הציבור החרדי רואה את המלחמה, מודע לנופלים, ולמרות זאת לא בא לעזור. תוסיפו לזה את המפגינים המטורללים שתקפו חיילים חרדים בכניסות לבקו"ם, או אלה שמחליטים אחת לכמה זמן לחסום כבישים במחאה נגד הגיוס, ותבינו שזה לא רק בהנהגה החרדית.

ההנהגה החרדית היא בכלל סיפור עצוב.מנהיגי דור, ראשי ציבור, מנהיגים רוחניים שבשעת מלחמה לא רק שלא הסתובבו בבסיסים מבוקר עד לילה - כדי לחזק, לומר מילים טובות ולברך את חיילי הסדיר והמילואים - אלא עשו את ההפך המוחלט, והפכו להיות הקיצונים שבקיצונים.

הרב יצחק יוסף - שאביו היה בוכה באמירת "מי שבירך" לחיילים ואומר שכל חייל שרואים צריך לנשק - איבד כיוון: איש ש"ס, שרבים ממצביעה משרתים בצבא ונופלים בקרב, הכריז מלחמה על הצבא. אתמול הוא גידף את יולי אדשלטיין, שכל חטאו הוא הרצון בחוק גיוס ממשי, ואמר עליו ש"נשמתו תועבה וחבל שבא לארץ".

וזו לא הפעם הראשונה. הרב יוסף איים לעזוב לחו"ל, הורה לזרוק את צווי הגיוס לאסלה ולהוריד את המים, ואמר גם שאפילו לבטלנים אסור ללכת לצבא. תוסיפו לזה את ראשי הישיבות ושר חרדי שרקדו לצלילי ההמנון האנטי־ציוני המופרע "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים", ותבינו את התהייה איך יש 33% נשאלים בסקר שכן רוצים חרדים בקואליציה.

לגבות מחיר

את הדעות והאמירות של רבנים קשה לשנות, אבל אפשר לגבות מחיר בגינן. כשפרופסורים באוניברסיטאות מתבטאים נגד המדינה ומטנפים על ישראל בעולם, יוצאת דרישה מוצדקת לפעול נגדם בשלילת הטבות כלכליות למוסדותיהם. לא ייתכן שאוניברסיטה תעסיק פרופסור שמזיק לישראל בעולם, ואף תממן אותו. באותה מידה לא ייתכן שמדינת ישראל תממן את מי שעושה נזק דרמטי לביטחונה ולמאמציה לגייס חיילים בשעת מלחמה.

ואם כבר סנקציות כלכליות, בחוק של אדלשטיין מתוכננות סנקציות כבדות. הפן הכלכלי חשוב ויכול לשנות את המצב. סנקציות מצד אחד, והטבות כלכליות מהצד השני, זו הנוסחה המנצחת: הכל למשרת - אפס למשתמט.